31/08/11
סרטון הוידאו מתוך קונצרט הפיוט הגדול - משה חבושה ודוד שירו ביצעו את השיר כהדרן, בליווי התזמורת המזרחית הישראלית, בניצוחו של אריאל כהן
הקלטת האודיו מתוך פסטיבל העוד 2008, עם הנגנים - אלעד הראל: עוד, אלעד גבאי: קאנון, יוסף חיים הראל: דאף, אריאל כהן: דרבוקה
31/08/11
אל עד לי לעד - ההדרן שביצעו במשותף משה חבושה ודוד שירו בסוף קונצרט הפיוט הגדול, בליווי התזמורת המזרחית הישראלית, בניצוח של אריאל כהן
טעימה ראשונית מהקונצרט, בהמשך יועלו עוד קטעים, כולם מהצילום הרשמי של הקונצרט
14/08/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
14/08/11
בביצוע: שירה ועוד: משה חבושה, כינור, מראד סלמאן, קאנון: נסים סאלמן, תוף: אליהו חן
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
11/08/11
בביצוע: משה חבושה בליווי תזמורת
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
11/08/11
שיר לבר מצוה שכתב החזן ר' רפאל יאיר אלנדב
09/08/11
קינה הנאמרת בתפילת שחרית של תשעה באב
09/08/11
קינה הנאמרת בתפילת שחרית של תשעה באב. ההקלטה כאן של הבית הראשון והאחרון
09/08/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
09/08/11
את הקינה הזו אומרים בערב תשעה באב, אחרי שאומרים אותה מכבים את כל האורות בבית הכנסת ואז החזן מכריז בבכי על מספר השנים שחלפו מאז החורבן
08/08/11
קינה הנאמרת לפני הוצאת ספר תורה בתפילת שחרית של תשעה באב. הפייטן קורא לתורה עצמה לבכות ולהתאבל על מה שאירע לעם ישראל
08/08/11
כשמוציאים את ספר התורה מארון הקודש בתפילת שחרית של תשעה באב, אומר החזן את הפיוט הזה בנעימת בכי, כשהוא אוחז בידו את ספר התורה שממנו הוסרו קישוטיו. כביכול גם התורה עצמה באבל על החורבן
08/08/11
קינה הנאמרת בסוף תפילת שחרית. ההקלטה כאן של הבית הראשון ושני הבתים האחרונים
07/08/11
קינה הנאמרת בתפילת שחרית של תשעה באב. ההקלטה כאן של הבית הראשון והבית לפני האחרון
07/08/11
זוהי הקינה הראשונה הנאמרת בליל תשעה באב. לפניה אומרים את 'על נהרות בבל' ואחריה את פרשת האזינו ואז תפילת ערבית, קריאת מגילת איכה והקינות
07/08/11
את פרשת האזינו, תוכחתו של משה לעם ישראל לפני מותו, נוהגים לקרוא בתשעה באב. בליל תשעה באב. לאחר קריאת מזמור 'על נהרות בבל', קורא החזן את פרשת האזינו ללא סלסולים ובקול קודר
07/08/11
קינה של ר' יהודה אבן עבאס, שכתב גם את עת שערי רצון (עוקד והנעקד והמזבח)
07/08/11
מגילת איכה נקראת בתשעה באב. היא נאמרת בליל תשעה באב, בישיבה על הקרקע, ולאחריה נאמרות הקינות
05/08/11
את תיקון חצות אומרים כל לילה בחצות הליל (למעט שבתות וחגים). בשלושת השבועות של ימי בין המצרים שבין י"ז בתמוז לבין תשעה אב, נוהגים לומר את תיקון חצות בחצות היום, בישיבה על הקרקע.
05/08/11
קינה של ר' יהודה הלוי
31/07/11
הקלטה נדירה מלפני 14 שנה, מהופעה של משה חבושה עם הנגנים האגדיים זוזו מוסא (כינור) אברהם סלמן (קאנון) ואלברט אליאס (נאיי)
31/07/11
צילום מהופעה שהתקיימה לפני 13 שנה, עם חבורת הנגנים המופלאים זוזו מוסא (כינור), אברהם סלמן (קאנון) ואלברט אליאס. משה מבצע את שירו של מוחמד עבד אלואהב - ח'אי ח'אי, שיש לו גם גרסה עברית (חי חי חביבי ופדה לי)
12/06/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
07/06/11
פיוט לשבועות ולשמחת תורה, אהוב מאד על יהודי בבל. הנה המלים:
05/06/11
בביצוע: שירה וגיטרה: משה חבושה, חצוצרה ואקורדיון: האחים כלפון, תופים: אהרן קלה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
27/05/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
17/05/11
פיוט שכתב רבנו יוסף חיים (ה'בן איש חי') לכבוד בר יוחאי. שרים אותו על פי הלחן הירושלמי הידוע
16/05/11
פרקי אבות פרק ד, לזיכוי הרבים
12/05/11
פרקי אבות, פרק ג, לזיכוי הרבים
09/05/11
פיוט יפהפה של ר' ישראל נג'ארה. דוגמא להתאמה מושלמת בין מלים ולחן
09/05/11
פיוט עצוב שמספר על מות שני בני אהרן. בדרך כלל שרים אותו לפני קריאת התורה בשחרית של יום כיפור וגם כשקוראים בתורה את פרשת אחרי מות.רגע מאד מרגש בבית הכנסת. מתאים למועדים עצובים כמו יום השואה ויום הזיכרון.
03/05/11
פרקי אבות פרק ב, כמנהג ירושלים, לזיכוי הרבים
01/05/11
פיוט שכתב ר' חיים הכהן, מחכמי ומקובלי חלאב, מי שחיבר גם את 'דודי ירד לגנו' שפותח את שירת הבקשות של יהודי מרוקו. יהודי חלאב נוהגים לשיר את הפיוט הזה בתשעה באב. יהדי מרוקו אומרים אותו בתיקון חצות. הביצוע כאן הוא רק של חלק מהפיוט
01/05/11
'זכות רחל' הוא פיוט תפילה שחיבר המקובל הרב יהודה פתיה, ל"עתות צרה שלא תבוא". הפיוט נאמר בישיבה על הקרקע, בבכי ובתחנונים, בקבר רחל ובשאר המקומות הקדושים. הרב יהודה פתיה חש קשר מיוחד במינו אל דמותה של רחל אמנו. הוא חלם אודותיה ונהג לפקוד את קברה בתקופת השואה ולהתחנן לפני בורא עולם שירחם על שארית הפליטה. הנין שלו, החזן ר' יהודה עובדיה-פתיה, מספר על כך באתר הפיוט: http://www.piyut.org.il/articles/793.html
28/04/11
פרק א של פרקי אבות, לזיכוי הרבים, לקראת השבת הראשונה של פרקי אבות. בשש השבתות שבין פסח לשבועות נוהגים לקרוא בכל שבת פרק מפרקי אבות
27/04/11
שיר השירים נוסח בבל, פרקים א-ד, לזיכוי הרבים
26/04/11
שיר השירים נוסח בבל, פרקים ה-ח, לזיכוי הרבים
24/04/11
פיוט פופולרי ואהוב שאוהבים לשיר כל השנה, לא רק בניסן.
כינור ושירה: משה חבושה; עוד: אלעד הראל; קאנון: אלעד גבאי; דרבוקה: אריאל כהן; דאף: יוסף חיים הראל; מקהלה: רוני איש-רן וישי מנחם; מתוך הופעה בפסטיבל העוד, תיאטרון ירושלים. ///
אשר מזרחי כתב את המלים במקור על פי לחן של שיר אחר, של אום כןלת'ום, שנקרא אללי חבכּ יא האנה. רחמים עמר אהב את הטקסט והחליט להלחין לו לחן משלו
24/04/11
שיר שהעירקים שרים בשביעי של פסח ובשבת שירה, בכל פעם שקוראים בתורה את שירת הים, וגם סתם ככה בשבת. במקאם חוסייני
21/04/11
פיוט מתוך סדר התוואחיד של יהודי מצרים לכבוד חודש ניסן. הוקלט בערב שהתקיים בהר ציון, בסמוך לקבר דוד, ניסן תשע"א
21/04/11
ראשון הוא לכם - פיוט מתוך סדר התווחיד של יהודי מצרים. מתוך סדר התווחיד שהתקיים בניסן תשס"ח בקהילת אהבה ואחווה בניו יורק בראשותו של הרב שמעון אלוף
21/04/11
מתוך הופעה חיה שהתקיימה בבת ים במוצ"ש ויקהל-פקודי (13.3.2010), בהשתתפות הנגנים:
פליקס מזרחי - כינור
אריאל כהן - דאף
צחי אליאס - אורגן
שרון הירושלמי - דרבוקה
שיר מז'אנר ה'דור' במקאם רחאת' אלארוח, ממשפחת הסיגא. הולחן ע"י שייח' זאכרייא אחמד, מגדולי המחדשים והמלחינים בז'אנר הזה, ובוצע לראשונה ע"י או'ם כלת'ום בשנת 1932.
לגבי מחבר המלים הדעה הרווחת היא שזהו יחיא מוחמד.
הדור הזה שייך דווקא לסגנון הישן של האדוואר, על אף שזכרייא אחמד היה מהחדשנים בז'אנר.
זהו שיר קשה מאד לביצוע לכן מעטים מבצעים אותו. הגרסה העברית של השיר נקראת 'בבית נאוה צור כל תקוה'. את המלים העבריות חיבר שאול זעפרני , היחידי שהקליט את השיר הזה (בליווי תזמורת) בעברית, הוא משה חבושה, בדיסק ' ישמח משה'.
21/04/11
תיקון הטל במלואו בלחן העירקי העתיק
21/04/11
מתוך תיקון הטל - שני פיוטים של ר' שלמה אבן גבירול - שזופת שמש ולשוני כוננת - בלחן הספרדי
18/04/11
הקלטה חדשה במיוחד לאתר הפיוט ולשיתופיוט. הוקלט באולפני A.C Studio, פתח תקוה, 050-8542152
18/04/11
פיוט ממסורת חלאב, מז'אנר ה"דור" שחיבר ר' רפאל ענתבי, על פי לחן של שיר ערבי. //
הוקלט בערב לכבוד חודש ניסן שהתקיים בהר ציון, בסמוך לקבר דוד
16/04/11
פיוט פופולרי ואהוב שאוהבים לשיר כל השנה, לא רק בניסן.// הוקלט בערב לכבוד חודש ניסן שהתקיים בהר ציון, בסמוך לקבר דוד, י' ניסן תשע"א /// אשר מזרחי כתב את המלים במקור על פי לחן של שיר אחר, של אום כןלת'ום, שנקרא אללי חבכּ יא האנה. רחמים עמר אהב את הטקסט והחליט להלחין לו לחן משלו
16/04/11
פיוט ממסורת חלאב, מז'אנר ה"דור" שחיבר ר' רפאל ענתבי, על פי לחן של שיר ערבי. //
הוקלט בערב לכבוד חודש ניסן שהתקיים בהר ציון, בסמוך לקבר דוד
14/04/11
בביצוע: משה חבושה
14/04/11
פיוט שכתב הרב המקובל ר' ששון מרדכי (בגדד, המאה ה-18-19)לכבוד שבת הגדול. כל שורה מסתיימת בשיבוץ מפסוק שמסתיים במילה 'גדול'. שרים אותו בלחן של 'מלך גואל ומושיע'
13/04/11
הפיוט המרכזי של יהודי בבל לחודש ניסן ולפסח - עם השיר הזה מתחילים לקבל את פניו של חודש ניסן כבר למחרת פורים...
13/04/11
סימני הסדר בלחן של 'מלך גואל ומושיע':
קַדֵּשׁ וּרְחַץ
כַּרְפַּס יַחַץ
מַגִּיד רַחֲצָה
מוֹצִיא מַצָּה
מָרוֹר כּוֹרֵךְ
שֻׁלְחַן עוֹרֵךְ
צָפוּן בָּרֵךְ
הַלֵּל נִרְצָה
10/04/11
זהו הפיוט האחרון שנתווסף להגדה של פסח עצמה, כנראה סביב המאה ה-15 או ה-16. רוב הקהילות הספרדיות שרות אותו. בדרך כלל שרים אותו בין 'פסח מצה ומרור' - אחרי שאומרים - פסח שהיו אוכלים אבותינו על שום מה.. ולפני - מצה זו שאנחנו אוכלים על שום מה/
10/04/11
בסוף ההגדה, אחרי שאוכלים מהמצה ומהמרור, כורכים את שניהם ביחד, טובלים בחרוסת ואומרים:
מצה ומרור בלא ברכה זכר למקדש בימינו יחודש
כהלל הזקן שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת
לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו
ואז אוכלים בהסבה את המצה והמרור שמהם מטפטפת לה החרוסת העירקית... (סילן [דבש תמרים] ובתוכו אגוזים טחונים)
10/04/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
07/04/11
פיוט לפסח במסורת חלאב-מצרים
06/04/11
פיוט של יהודי חלאב לפסח ולחודש ניסן
06/04/11
זהו הפיוט האחרון שנתווסף להגדה של פסח עצמה, כנראה סביב המאה ה-15 או ה-16. רוב הקהילות הספרדיות שרות אותו. בדרך כלל שרים אותו בין 'פסח מצה ומרור' - אחרי שאומרים - פסח שהיו אוכלים אבותינו על שום מה.. ולפני - מצה זו שאנחנו אוכלים על שום מה
06/04/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
06/04/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
06/04/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
06/04/11
זהו הפיוט האחרון שנתווסף להגדה של פסח עצמה, כנראה סביב המאה ה-15 או ה-16. רוב הקהילות הספרדיות שרות אותו. בדרך כלל שרים אותו בין 'פסח מצה ומרור' - אחרי שאומרים - פסח שהיו אוכלים אבותינו על שום מה.. ולפני - מצה זו שאנחנו אוכלים על שום מה/ העירקים אוהבים לשיר את הפיוט הזה בלחן מתחלף בין הבתים. כל בית בלחן אחר, למען הגיוון וההנאה
04/04/11
בביצוע: משה חבושה
04/04/11
צולם באירוע שהתקיים בבית הכנסת הר ציון שליד קבר דוד המלך. ר' ציון לניאדו חיבר מלים עבריות לשיר של סייד דרוויש
31/03/11
פיוט לשבת שירה שחיבר ר' ישראל נג'ארה. שרים אותו גם בשביעי של פסח
28/03/11
מתוך הופעה חיה שהתקיימה בבת ים במוצ"ש ויקהל-פקודי (13.3.2010), בהשתתפות הנגנים:
פליקס מזרחי - כינור
אריאל כהן - דאף
צחי אליאס - אורגן
שרון הירושלמי - דרבוקה
שיר מז'אנר ה'דור' במקאם רחאת' אלארוח, ממשפחת הסיגא. הולחן ע"י שייח' זאכרייא אחמד, מגדולי המחדשים והמלחינים בז'אנר הזה, ובוצע לראשונה ע"י או'ם כלת'ום בשנת 1932.
לגבי מחבר המלים הדעה הרווחת היא שזהו יחיא מוחמד.
הדור הזה שייך דווקא לסגנון הישן של האדוואר, על אף שזכרייא אחמד היה מהחדשנים בז'אנר.
זהו שיר קשה מאד לביצוע לכן מעטים מבצעים אותו. הגרסה העברית של השיר נקראת 'בבית נאוה צור כל תקוה'. את המלים העבריות חיבר שאול זעפרני , היחידי שהקליט את השיר הזה (בליווי תזמורת) בעברית, הוא משה חבושה, בדיסק ' ישמח משה'.
28/03/11
מחבר המלים הוא ר' יצחק השנירי, שחי בפרובאנס (דרום צרפת) בסוף המאה ה-12 ועד למחצית המאה ה-13. הנה המלים: (למעט הבית לפני האחרון, שלא בוצע בהקלטה הזו):
22/03/11
קאנון: אברהם סלמן, כלי הקשה: יעקב מורד, כינורות: פליקס מזרחי, עוד: נסים בצון
22/03/11
המלים: שׁוֹכֶנֶת בַּשָּׂדֶה עִם אֹהֳלֵי כוּשָׁן
עִמְדִי בְרֹאשׁ כַּרְמֶל צַפִּי לְהַר בָּשָׁן //
לַגַּן אֲשֶׁר נִכְמַס יָפָה שְׂאִי עַיִן
וּרְאִי עֲרוּגָתֵךְ כִּי נִמְלְאָה שׁוֹשָׁן //
מַה לָּךְ צְבִי נֶחְמָד כִּי תַעֲזוֹב גַּנִּי
לִרְעוֹת בְּגַן יָקְשָׁן וּבְתוֹךְ עֲצֵי דִישָׁן //
הַב נֵרְדָה לַגַּן נֹאכַל מְגָדִים שָׁם
וּבְחֵיק יְפַת עַיִן תִּשְׁכַּב וְגַם תִּישַׁן
22/03/11
קאנון: אברהם סלמן, כלי הקשה: יעקב מורד, כינורות: פליקס מזרחי, עוד: נסים בצון
22/03/11
שירה ועוד: משה חבושה, קאנון: אברהם סלמן, חליל: אלברט אליאס, כלי הקשה: יעקב מורד, כינור: פליקס מזרחי
20/03/11
קריאת מגילת אסתר נוסח בבל, לזיכוי הרבים, למען יִלְמְדו וילַמְדו
20/03/11
פיוט שכתב ה'בן איש חי', על פי הלחן של הפיוט 'עזר מצרי', אחד מפיוטי פורים המרכזיים של הבבלים. כנראה שזו הסיבה ששרים את הפיוט הזה בפורים (בגלל הלחן), כי אין או אזכור לפורים או למגילה.
אגב, ה'בן איש חי' כתב ללחן הזה של עזר מצרי גם את הפיוט 'אז ירנן' - לט"ו בשבט ולחודש ניסן (ברכת האילנות). הנה המלים:
19/03/11
קריאת מגילת אסתר נוסח בבל, לזיכוי הרבים, פרקים א-ג
17/03/11
פיוט של יהודי בבל לפורים. הלחן כמו הלחן של ככלות ייני תרד עיני
17/03/11
פיוט בערבית עירקית לפורים. הלחן הוא כמו הלחן של ידידי רועי מקימי
17/03/11
פיוט לפורים במסורת החאלבית. פורים שמח!
16/03/11
פיוט לפורים במסורת החאלבית, שכתב ר' רפאל ענתבי. פורים שמח!
16/03/11
השבת שלפני פורים נקראת שבת זכור ובה קוראים בתורה את "פרשת זכור" (דברים כה, יז-יט) ובה הציווי למחות את זכר עמלק:
יז זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: יח אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱ-לֹהִים: יט וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח:
13/03/11
פיוט שכתב הבן איש חי (רבי יוסף חיים) לכבוד משה רבנו שיהודי בבל נוהגים לשיר בז' באדר, בהושענה רבא ובהקפות של שמחת תורה ובכלל בשמחות
13/03/11
פיוט ששרים יהודי בבל בתיקון של ז' באדר, פיוט מאד לא שגרתי שבעצם מדבר מפיה של יוכבד אמו, שמחפשת את בנה בין ההרים, במדבר, בין המלאכים, וכולם יחד מתאבלים ובוכים על גזירת פטירתו. הנה המלים:
13/03/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
08/03/11
בביצוע: משה חבושה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
20/02/11
קריאת מגילת אסתר נוסח בבל, לזיכוי הרבים, למען יִלְמְדו וילַמְדו
07/02/11
הנה המלים: יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם עֻזִּי מָעֻזִּי וּמָנוּסִי / קָרְבָּן אַעֲלֶה חַי //
צֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי כִּי אַתָּה מַחֲסִי / קָרְבָּן אַעֲלֶה חַי //
חֹסֶן וִיקָר לִיבַשׁ הַכֹּהֵן אִישִׁי //
יָהּ רָם חֲבִיבִי שְׁמוֹ נִקְרָא //
ה' נִסִּי נִסִּי //
אֲרַנֵּן לְאֵל חַי נֶאֱמָן // קוּמָה ה' הוֹצִיאֵנִי מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי
18/01/11
פיוט ששרים בשירת הבקשות של חאלב. כתב את המלים ר' רפאל ענתבי טבוש, מחשובי חכמי חאלב, לכבוד יעקב ברזני (וזה גם סימן הפיוט: יעקב ברזני חזק)
12/01/11
פיוט לשבת שירה, הנה המלים:
יה אלי אהלל לו / בזמירות נריע לו / אשר טיבע בים סוף / המון פרעה וחילו //
צורי יושב בשחק / קבץ עמך ממרחק / וזכור לי זכות יצחק / ועקדתו ואילו //
חמול על עם קדשך / לעוז תעצומיך / עם זרע אהוביך / עם בחר לו //
קרית חנה בנה נא / היא ארץ התיכונה / וארוץ אבשר נא / בבנין בית זבולו
05/01/11
פיוט שכתב ה'בן איש חי, גדול רבני בבל בעת האחרונה. בנוי לפי סדר הא"ב, הנה ההתחלה: ראש חודש לישראל אדיר ומבורך, ראש חודש לישראל ברוך ומבורך, וכן הלאה.
06/12/10
שיר במקאם נהוונד. הנה המלים: לנרי ואורי תאיר אל רם. יאירו לעד עולם. חביבי תמוך ידי. בוא נא ושב עמדי. שים חסדך עלי דודי
28/11/10
בהשמעת בכורה - הקלטה חדשה של משה חבושה לפיוט תורכי לחנוכה. עיבוד, עוד, כינורות, חליל שירה ומקהלה - משה חבושה. דאף : אריאל כהן
14/11/10
פיוט מרגש מאד ששרים לפני התקיעות. מספר על מעשה עקידת יצחק על פי כל המדרשים של חז"ל. הפזמון החוזר - עוקד והנעקד והמזבח. חיבר אותו ר' יהודה אבן עבאס, במאה ה-13
16/09/10
החזן שר את הפיוט הזה לפני שהוא מתחיל בחזרת הש"ץ, בעצם נוטל רשות לפתוח בתפילה ולשמש שליח ציבור
16/09/10
פיוט שאומרים אחרי סדר העבודה
15/09/10
ה' הוא האלהים ושמע ישראל בגרסת טראנס
15/09/10
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
05/09/10
חון תחון - הבתים האחרונים של 'בת אהובת אל'. שרים אתו לפני תפילת ערבית בערב השני של ראש השנה. וגם כשמחזירים ספר תורה בראש השנה
05/09/10
פיוט של ר' שלמה אבן גבירול ששרים בתפילת שחרית של היום הראשון של ראש השנה, לפני ברוך שאמר
05/09/10
הבבלים שרים את הפיוט הזה בימים הנוראים. חיבר את הפיוט הזה המקובל ר' ששון מרדכי שחיבר גם את 'שעה בא באימות'. הוא השתמש בפיוט הזה בכל המקומות שנזכר בהם בתורה עניין המלך
27/07/10
בביצוע: משה חבושה (אל בעוניי הבט)
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
26/07/10
בביצוע: משה חבושה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
20/07/10
פיוט תוכחה של ר' שלמה אבן גבירול
14/07/10
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
12/07/10
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
12/07/10
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
18/03/10
בביצוע: משה חבושה
מסורת: ספרד ירושלים (חלב)
06/01/10
בביצוע: משה חבושה
מסורת: בבל (עירק)
16/12/09
התפרסם בעיתון "הארץ", ב-27.9.09
הפייטן משה חבושה נולד בירושלים לפני כארבעים ושבע שנים למשפחה שהגיעה מבגדד. סבו היה הפייטן המפורסם גורג'י יאיר, שהיה חזן בבגדד ובירושלים, ודרכו הוא התחנך על ברכי המסורת העיראקית, בחזנות, ובפיוטי השבחות' והבקשות העירקיות. אבל מגיל צעיר נטה חבושה אל "שדות זרים", אל בתי-הכנסת בירושלים שבהם שלטה המסורת הספרדית-ירושלמית, כלומר במידה רבה הבקשות החלביות והמוזיקה המצרית. אומנם חבושה הקליט לאורך השנים קסטות ודיסקים ממסורת הפיוט העירקית, תוך הקפדה על המבטא העירקי, אך את עולמו הוא קנה בשליטתו במסורת החלבית, ובהקלטת גרסאות קודש עבריות לשירים של עבד אל-והאב ואום כולת'ום.
אם משה חבושה היה נולד בקהיר, הוא ודאי היה הופך זמר המוכר בכל בית, והיה מתארח דרך קבע באולמות הקונצרטים הגדולים, ברדיו ובתוכניות המוזיקה בטלוויזיה, יורש לכוכבים הגדולים של המוזיקה המצרית באמצע המאה העשרים, עבד אל-והאב ואום כולת'ום ועבד אל-חלים חאפז ופריד אל-אטרש ואיסמהאן ולילא מוראד. הוא ודאי היה גר בבית רחב ידיים על הנילוס, אבל מכיוון שבירושלים נולד, הוא גר בדירה צנועה בקומה העליונה של בניין בשכונת הבוכרים, ומעריציו אומנם רבים ונמנים לכל הפחות ברבבות, והופעותיו נערכות באולמות מלאים, וגם בתי-הכנסת גדושים כשהוא מופיע בהם, אך הוא מוכר בעיקר בתוך הקהילה היהודית-מזרחית הדתית-חרדית. כלומר הוא איבד, בינתיים, בשל נתק היסטורי, את הקשר עם רוב הקהל הערבי הלא-יהודי, ודאי שמחוץ לגבולות ישראל (אובדן הקשור גם לנתק הלשוני, אבל בעיקר לנתק הפוליטי ההיסטורי), וגם עם חלק גדול מן היהודים המזרחים הלא דתיים, ומצד שני, לא הרוויח לקהלו רבים מבין היהודים הלא-ערבים, דתיים כלא-דתיים. בשנים האחרונות נוצרים קהלים חדשים למשה חבושה, הקשורים להתעוררות בתחום הפיוט, בהשפעת "קהילות שרות", אתר "הזמנה לפיוט", פרויקט "ידידי השכחת", פסטיבלי העוד והפיוט, ושיתופי פעולה שהיו לחבושה עם אמנים פופולריים, כברי סחרוף, אך אלו עדיין לא פיצו על גודל ההפסד.
בעיתון העצמאי הפופולרי ביותר במצרים "אל-מצרי אל-יום", הוקדשה לפני מספר חודשים כתבה לפייטן משה חבושה, ולשימוש במוזיקה המצרית בבתי-הכנסת היהודיים. בכתבה, שכותרתה "ישראל מבפנים: היהודים-הערבים משעינים את התפילה על מנגינות אום כולת'ום ועבד אל-והאב והשיח' זכריא אחמד", כותב החוקר מוחמד עבוד כי מתוך האזנה לקולו של משה חבושה נשמע "כאילו הוא נולד בבתי הספר של המוסיקה הערבית", וזאת בשל גמישות קולו ויכולתו לבצע לחנים קשים, המקנים לו לדעת הכותב את התואר "גדול הפייטנים בישראל". עבוד מתאר כיצד עשרות יהודים יושבים בבית הכנסת, ומתמלאים בתחושת ה"טַרַבּ" הערבי (תחושת האושר העמוק עד שיכרון שגורמת המוזיקה), כשהם שרים מילים עבריות ללחן של זכריא אחמד, כשהם עוברים ממקאם למקאם, ותוך כדי שהם שרים את מילות התפילה הם כמעט שומעים את כוכב המזרח, אום כולת'ום, שרה: "אֶלְוַרְד גַמִיל... גמיל אלורד", אבל קולה של אום כולת'ום נעדר מן המקום, ובמקומה עולה אל הבמה הפייטן משה חבושה, ששר את הפתיחה הערבית "יא עין יא ליל" באריכות וברגש, ואחר שר בעברית ממילות התפילה. לדברי עבוד, החכם עובדיה יוסף הוא אחד ממובילי האהבה למוסיקה הערבית בישראל, והוא לא שומע אותה רק דרך הגרסאות העבריות הדתיות שלה, אלא גם בקולם של אום כולת'ום, פריד אל-אטרש ומוחמד עבד אל-והאב, כשהוא יושב בחדרו לכתוב פסקי הלכה. הקשר של הרב למוזיקה המצרית קשור לדברי עבוד לזמן שבילה הרב במצרים בין 1947 ל-1950.
