יום הכיפורים

פיוט פשוט זה המושר בעשרת ימי תשובה בקהילות הספרדיות, פותח בכינוייו של ה' לפי שתיים ממידות הרחמים שבהן התגלה למשה במעמד נקרת הצור, 'אל רחום וחנון', ומהן הוא ממשיך ומונה את כינוייו ותאריו של ה' לפי סדר אלפא-ביתי. לאחר כל ארבעה כינויים כאלו מופיעה הבקשה החוזרת המפנה את רחמיו של ה' ואת יתר תכונותיו החיוביות כלפי עמו וכלפי העולם כולו. בדרך כלל שר החזן כל בית בן ארבעה תארים וקהל המתפללים עונה כנגדו - רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ, רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ.

אלקינו ואלקי אבותינו, היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל, הורם מה שיאמרו, הבינם מה שידברו, ידעם היך שישאלו...

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ: - זהו חלק מתפילת אבינו מלכנו המפורסמת, המופיעה בנעילה ביום הכיפורים. למעשה - וידוי ותפילה, שאומרים אחר התפילה בשחרית ובמנחה בכל תענית צבור ובעשרת ימי תשובה, מלבד משבת ובערב יום הכיפורים במנחה. ביום הכיפורים אומרים אותה גם אחר תפילת נעילה. אם חל יום הכיפורים בשבת אין אומרים אותה בשחרית ובמנחה אבל אומרים אחר נעילה.

הפטרת מנחה של יום הכיפורים - הפטרת יונה

הפטרת שחרית ליום הכיפורים

הפטרת יונה של קריאת התורה במנחה של יום הכיפורים.