משה חבושה

הכתבה

http://colutnat.blogspot.co.il/2013/06/blog-post_13.

נתנאל יחזקאל באלבום פיוטים ראשון...

5916 הורדות 1991 השמעות
מילים: לא ידועלחן: ירושלמיביצוע: משה חבושה ונאור כרמימסורת: ספרד ירושלים (חלב)מועד שירת הפיוט: ימים נוראים (סליחות, ראש השנה, יום הכיפורים)מקום ותאריך ההקלטה: ירושליםכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה ונאור כרמי
לחץ לניגון
2.69 MB
על הפיוט: 
לכבוד חודש אלול - ביצוע רענן של אדון הסליחות מאת משה חבושה בעיבוד עכשווי של נאור כרמי.
7515 הורדות 1317 השמעות
מילים: יעקב מזרחילחן: בַּכְּרי אל כּוּרדיביצוע: משה חבושה+וידאו של חבושה ושירו מקונצרט הפיוט הגדולמסורת: ספרד ירושלים (חלב)מועד שירת הפיוט: לכל עתמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים 2008כל הזכויות שמורות ל: פסטיבל העוד
קובץ וידאו לפיוט: 
לחץ לניגון
3.8 MB
על הפיוט: 
סרטון הוידאו מתוך קונצרט הפיוט הגדול - משה חבושה ודוד שירו ביצעו את השיר כהדרן, בליווי התזמורת המזרחית הישראלית, בניצוחו של אריאל כהן הקלטת האודיו מתוך פסטיבל העוד 2008, עם הנגנים - אלעד הראל: עוד, אלעד גבאי: קאנון, יוסף חיים הראל: דאף, אריאל כהן: דרבוקה
6104 הורדות 1682 השמעות
מילים: ר' נסים מצליחלחן: כי אשמרה שבתביצוע: שירה, כינור, עוד ודרבוקה: משה חבושהמסורת: בבל (עירק)מועד שירת הפיוט: שמחת תורה, שבועותמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
לחץ לניגון
5.82 MB
על הפיוט: 
פיוט לשבועות ולשמחת תורה, אהוב מאד על יהודי בבל. הנה המלים:
בנימה אישית: 
נוֹרָא בַּמָּרוֹם אַדִּיר נֶעֱלָם דּוֹד מֵרַעְיוֹן / וּבְעֵת תּוֹרָתוֹ הֶאְדִּיר כְּבוֹד הוֹדוֹ יְשִׁירוּן // שִׁמְעָה עַמִּי תּוֹרָתִי יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה // שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ בִּמְעוֹנוֹ עָמְדוּ עַל מֹשׁה לְשִׂטְנוֹ / פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ וַיְהִי מֶלֶךְ בִּישֻרוּן // יָחִיד שׁוֹכֵן רוּם חֶבְיוֹן תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן / וְיֵשֵׁב בָּהּ עַם אֶבְיוֹן יַחַד שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן // מַמְצִיא יֶשַׁע וּפִדְיוֹן מַהֵר תִּבְנֶה אַפִּרְיוֹן / נוֹכַח פְּנֵי אֵל עֶלְיוֹן אֵין רָם כְָּאֵל יְשֻׁרוּן // חַזֵּק יָדַיִם רִפְיוֹן וּסְלַח לִי שִׁגָּיוֹן / רְצֵה רַחְשִׁי וְהִֶגְָּיוֹן שְׂפָתַי לְךָ יְשִׁירוּן //
5386 הורדות 1178 השמעות
מילים: משנה מסכת אבותלחן: ירושלמיביצוע: משה חבושהמסורת: ספרד ירושלים (חלב)מועד שירת הפיוט: שבת, פסח, שבועותמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
לחץ לניגון
4.94 MB
6695 הורדות 1651 השמעות
מילים: ר' יוסף חיים (ה'בן איש חי')לחן: ירושלמיביצוע: משה חבושהמסורת: בבל (עירק)מועד שירת הפיוט: ל"ג בעומרמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
לחץ לניגון
3.79 MB
על הפיוט: 
פיוט שכתב רבנו יוסף חיים (ה'בן איש חי') לכבוד בר יוחאי. שרים אותו על פי הלחן הירושלמי הידוע
בנימה אישית: 
הנה המלים: בר יוחאי תגל יולדתך ישמח אביך ואמך // בר יוחאי שלמה משנתך מורים ההלכה כמותך אשרי איש שזכה לראותך ואשרי אוכלים מלחמך // בר יוחאי מורה לכל שואל סודות התורה בעוז ואל ואתה יסוד אור ישראל נתקנו עשרה ממך // בר יוחאי עמוד הימני יושב בשבת תחכמוני וגם אחיה השילוני בחרת לך את מקומך // בר יוחאי נצר טוב היה לך ביום הנבחר להלולך ירדו העליונים בשבילך לשמוע סוד תורה מפיך // בר יוחאי נגלו לך מצפונים רזים וסודות העליונים ותיקנת כמה תיקונים היה אור שכינה עמך // בר יוחאי חסידא קדישא נפשך עוז והדר לבושה תורת אל על לבך חרושה ברוך אתה וטוב טעמך // בר יוחאי זכרונך לברכה תורת אל בפיך ערוכה ואורך האיר בחשיכה בכל טוב יזכירו שמך // בר יוחאי קדש הקדשים מכבד תפארת ישישים נבון לחש חכם חרשים יהיה כנהר שלומך
6247 הורדות 1248 השמעות
מילים: משנה, מסכת אבותלחן: ירושלמיביצוע: משה חבושהמסורת: ספרד ירושלים (חלב)מועד שירת הפיוט: לכל עת, שבתמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
לחץ לניגון
4.08 MB
על הפיוט: 
פרקי אבות פרק ד, לזיכוי הרבים
בנימה אישית: 
מסכת אבות פרק ד [ד, א] בן זומא אומר, איזה הוא חכם - הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדי השכלתי" (תהילים קיט, צט). איזה הוא גיבור - הכובש את יצרו, שנאמר "טוב ארך אפיים מגיבור" (משלי טז, לב). איזה הוא עשיר - השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" (תהילים קכח, ב): "אשריך" בעולם הזה; "וטוב לך" לעולם הבא. איזה הוא מכובד - המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדי אכבד ובוזי ייקלו" (שמואל א ב, ל). [ד, ב] בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה, וברח מן העבירה: שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה; ששכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה. [ד, ג] הוא היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום. [ד, ד] רבי לוויטס איש יבנה אומר, מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה. [ד, ה] רבי יוחנן בן ברוקה אומר, כל המחלל שם שמיים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי; אחד שוגג ואחד מזיד, בחילול השם. [ד, ו] [ה] רבי ישמעאל בנו אומר, הלמד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד; והלמד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות. [ד, ז] רבי צדוק אומר, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם: כך היה הלל אומר, ודישתמש בתגא חלף; הא, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. [ד, ח] [ו] רבי יוסי אומר, כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות; וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות. [ד, ט] [ז] רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא; והגס ליבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח. [ד, י] [ח] הוא היה אומר, אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד; ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה. [ד, יא] [ט] רבי יונתן אומר, כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר; וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני. [ד, יב] [י] רבי מאיר אומר, הוי מעט עוסק, ועסוק בתורה; ושפל רוח, בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה, יש לו בטילים הרבה כנגדך; ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה ליתן לך. [ד, יג] [יא] רבי אליעזר בן יעקוב אומר, העושה מצוה אחת, קנה לו פרקליט אחד; והעובר עבירה אחת, קנה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים, כתריס לפני הפורענות. [ד, יד] רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כניסה שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. [ד, טו] [יב] רבי אלעזר אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חברך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמיים. [ד, טז] [יג] רבי יהודה אומר, הוי זהיר בתלמוד, ששגגת התלמוד, עולה זדון. [ד, יז] רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הן - כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות; וכתר שם טוב, עולה על גביהן. [ד, יח] [יד] רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחרי, שחבריך יקיימוה בידך, "ואל בינתך,אל תישען" (משלי ג, ה). [ד, יט] [טו] רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות רשעים, ואף לא מייסורי צדיקים. [ד, כ] רבי מתיה בן חרש אומר, הוי מקדים לשלום כל אדם; והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים. [ד, כא] [טז] רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא; התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתיכנס לטרקלין. [ד, כב] [יז] הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, כחיי העולם הבא; יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה. [ד, כג] [יח] רבי שמעון בן אלעזר אומר, אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו; ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו. [ד, כד] [יט] שמואל הקטן אומר, "בנפול אויבך אל תשמח..." (משלי כד, יז). חרון אפו לא נאמר, אלא "אפו" (משלי כד, יח). [ד, כה] [כ] אלישע בן אבא אומר, הלמד תורה ילד, למה הוא דומה - לדיו כתובה על נייר חדש; והלמד זקן, למה הוא דומה - לדיו כתובה על נייר מחוק. [ד, כו] רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלמד מן הקטנים, למה הוא דומה - לאוכל ענבים קהות, ושותה יין מגיתו; והלמד מן הזקנים, למה הוא דומה - לאוכל ענבים בשלות, ושותה יין ישן. רבי אומר, אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו: יש קנקן חדש, מלא ישן; וישן, אפילו חדש אין בו. [ד, כז] [כא] רבי אליעזר הקפר אומר, הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. [ד, כח] [כב] הוא היה אומר, היילודים למות, והמתים לחיות, והחיים לידון: לידע ולהודיע להיוודע שהוא היוצר, והוא הבורא, והוא המבין, והוא הדיין, והוא עד, והוא בעל דין, והוא עתיד לדון; שאין לפניו לא עוולה, ולא שכחה, ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד - שהכול שלו. ודע, שהכול בא לחשבון. ואל יבטיחך יצרך, שבשאול בית מנוס - שעל כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
5756 הורדות 1034 השמעות
מילים: משנה, מסכת אבותלחן: ירושלמיביצוע: משה חבושהמסורת: ספרד ירושלים (חלב)מועד שירת הפיוט: לכל עת, שבתמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
לחץ לניגון
4.14 MB
על הפיוט: 
פרקי אבות, פרק ג, לזיכוי הרבים
בנימה אישית: 
מסכת אבות פרק ג [ג,א] עקביה בן מהללאל אומר, הסתכל בשלושה דברים, ואין אתה בא לידי עבירה - דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון: מאין באת, מליחה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. // [ג,ב] רבי חנניה סגן הכוהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו. // [ג,ג] רבי חנניה בן תרדיון אומר, שניים שהיו יושבין, ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים, שנאמר "ובמושב לצים לא ישב" (תהילים א,א). אבל שניים שהיו יושבין ועוסקין בדברי תורה - שכינה עימהם, שנאמר "אז נדברו יראי ה', איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע" (מלאכי ג,טז). ומניין לאחד שיושב ודורש, כאילו קיים את כל התורה, שנאמר "יישב בדד ויידום" (איכה ג,כח). // [ג,ד] [ג] רבי שמעון אומר, שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה - כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר "כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום" (ישעיהו כח, ח). אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה - כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'" (יחזקאל מא, כב). // [ג,ה] [ד] חנניה בן חכינאי אומר, הניעור בלילה, והמהלך בדרך יחידי, והמפנה ליבו להבטלה - הרי זה מתחייב בנפשו. // [ג,ו] [ה] רבי נחוניה בן הקנה אומר, כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ; וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. // [ג,ז] [ו] רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר, עשרה שהיו יושבין ועוסקין בתורה - שכינה עימהן, שנאמר "אלוהים ניצב בעדת אל" (תהילים פב, א). ומניין שאפילו חמישה, שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט, ו). ומניין שאפילו שלושה, שנאמר "בקרב אלוהים ישפוט" (תהילים פב, א). ומניין שאפילו שניים, שנאמר "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו" (מלאכי ג, טז). ומניין שאפילו אחד, שנאמר "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ, כ). // [ג,ח] [ז] רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאת ושלך שלו; וכן הוא אומר בדויד "כי ממך הכל ומידך נתנו לך" (דברי הימים א כט, יד). // [ג,ט] רבי יעקב אומר, המהלך בדרך ושונה ומפסיק משנתו ואומר, מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה - מעלין עליו כאילו הוא מתחייב בנפשו. // [ג,י] [ח] רבי דוסתאי ברבי ינאי אומר משום רבי מאיר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלין עליו כאילו הוא מתחייב בנפשו, שנאמר "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים" (דברים ד, ט). יכול אפילו תקפה עליו משנתו? תלמוד לומר "ופן יסורו מלבבך" (דברים ד, ט) הא אינו מתחייב בנפשו, עד שישב לו ויסירם מליבו. // [ג,יא] [ט] רבי חנניה בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. // [ג,יב] הוא היה אומר, כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת. [י] הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו; אין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו. // [ג,יג] רבי דוסא בן הרכינס אומר, שינה של שחרית, ויין של צהריים, ושיחת הילדים, וישיבת כנסיות של עמי הארץ - מוציאין את האדם מן העולם. // [ג,יד] [יא] רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את הקודשים, והמבזה את המועדות, והמפר בריתו של אברהם אבינו, והמלבין פני חברו ברבים, והמגלה פנים בתורה - אף על פי שיש בידו מעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא. // [ג,טו] [יב] רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש ונוח לתשחורת, והוי מקביל את כל האדם בשמחה. // [ג,טז] [יג] רבי עקיבה אומר, שחוק וקלות ראש מרגילין לערווה. הוא היה אומר, מסורת סייג לתורה, נדרים סייג לפרישות; סייג לחכמה, שתיקה. // [ג,יז] [יד] הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם; חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "כי בצלם אלוהים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). חביבין ישראל שנקראו בנים למקום; חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר "בנים אתם לה' אלוהיכם" (דברים יד, א). חביבין ישראל, שניתן להם כלי שבו נברא העולם; חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כדי שבו נברא העולם, שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (משלי ד, ב). // [ג,יח] [טו] הכל צפוי, והרשות נתונה; ובטוב העולם נידון. והכל לפי רוב המעשה, אבל לא על פי המעשה. // [ג,יט] [טז] הוא היה אומר, הכול נתון בעירבון, והמצודה פרוסה על כל החיים. והחנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוחה, והיד כותבת; וכל הרוצה ללוות בא ולווה. והגבאין מחזרין תמיד בכל יום, ונפרעין מן האדם לדעתו ושלא לדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת; והכול מתוקן לסעודה. // [ג,כ] [יז] רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם אין תורה, אין דרך ארץ; אם אין דרך ארץ, אין תורה. אם אין חכמה, אין יראה; אם אין יראה, אין חכמה. אם אין דעת, אין בינה; אם אין בינה, אין דעת. אם אין קמח, אין תורה; אם אין תורה, אין קמח. // [ג,כא] הוא היה אומר, כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה - לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה - לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין: אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו.
5318 הורדות 950 השמעות
מילים: משנה, מסכת אבותלחן: ירושלמיביצוע: משה חבושהמסורת: ספרד ירושלים (חלב)מועד שירת הפיוט: לכל עת, שבתמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
לחץ לניגון
4.62 MB
על הפיוט: 
פרקי אבות פרק ב, כמנהג ירושלים, לזיכוי הרבים
בנימה אישית: 
מסכת אבות פרק ב [ב,א] רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם - כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות; והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה. והסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מה למעלה ממך - עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין. // [ב,ב] רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון; וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון. וכל העמלים עם הציבור, יהיו עמלים עימם לשם שמיים, שזכות אבותן מסייעתן, וצדקתם עומדת לעד. ואתם, מעלה אני עליכם כאילו עשיתם. // [ב,ג] הוו זהירין ברשות - שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן: נראין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו. // [ב,ד] הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. // [ב,ה] הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להישמע. ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה. // [ב,ו] [ה] הוא היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד. ולא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. ולא כל המרבה בסחורה, מחכים. ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. // [ב,ז] [ו] אף הוא ראה גולגולת אחת צפה על פני המים; אמר לה, על דאטיפת אטיפוך, וסוף מטיפייך יטופון. // [ב,ח ][ז] הוא היה אומר, מרבה בשר מרבה רימה, מרבה נכסים מרבה דאגה; מרבה עבדים מרבה גזל, מרבה שפחות מרבה זימה; מרבה נשים מרבה כשפים. מרבה תורה מרבה חיים, מרבה ישיבה מרבה חכמה. קנה שם טוב, קנה לו לעצמו; קנה דברי תורה, קנה חיי העולם הבא. // [ב,ט] [ח] רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר, אם עשית תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת. // [ב,י] חמישה תלמידים היו לו, לרבן יוחנן בן זכאי; ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן: רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סיד שאינו מאבד טיפה; יהושע בן חנניה, אשרי יולדתו; יוסי הכהן, חסיד; שמעון בן נתנאל, ירא חטא; אלעזר בן ערך, מעיין המתגבר. // [ב,יא] הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים, ואליעזר בן הורקנוס בכף שנייה - מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה - מכריע הוא את כולם. // [ב,יב] [ט] אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר, עין טובה; רבי יהושע אומר, חבר טוב; רבי יוסי אומר, שכן טוב; רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד; רבי אלעזר אומר, לב טוב. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. חזר ואמר להם, צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר, עין רעה; רבי יהושע אומר, חבר רע; רבי יוסי אומר, שכן רע; רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם - אחד לווה מן האדם כלווה מן המקום ברוך הוא, שנאמר "לווה רשע, ולא ישלם; וצדיק, חונן ונותן" (תהילים לז,כא); רבי אלעזר אומר, לב רע. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. // [ב,יג] [י] הם אמרו שלושה שלושה דברים: רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר מגחלתן שמא תיכווה, שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש. // [ב,יד] [יא] רבי יהושע אומר, עין רעה ויצר הרע ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם. // [ב,טו] [יב] רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך; התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך; וכל מעשיך יהיו לשם שמים. // [ב,טז] [יג] רבי שמעון אומר, הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה; וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר "כי חנון ורחום, הוא" (יואל ב,יג). ואל תהי רשע בפני עצמך. // [ב,יז] [יד] רבי אלעזר אומר, הוי שקד ללמוד מה שתשיב את אפיקורוס; ודע לפני מי אתה עמל, ומי הוא בעל מלאכתך. // [ב,יח] [טו] רבי טרפון אומר, היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק. // [ב,יט] [טז] הוא היה אומר, לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל. אבל אם למדת תורה הרבה, נותנין לך שכר הרבה; ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך. ודע, שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא.
5152 הורדות 1158 השמעות
מילים: ר' ישראל נג'ארהלחן: בבליביצוע: שירה וכינור: משה חבושהמסורת: בבל (עירק)מועד שירת הפיוט: לכל עתמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
לחץ לניגון
2.18 MB
על הפיוט: 
פיוט יפהפה של ר' ישראל נג'ארה. דוגמא להתאמה מושלמת בין מלים ולחן
בנימה אישית: 
הנה המלים: יָפָה דִמְעָתֵךְ רָאִיתִי שָׁמַעְתִּי קוֹלֵךְ אֶתְחַלְחַל / שִׁבְתֵּךְ בֵּין נוֹגְשִׂים פָּנִיתִי אֲשֶׁר לְבָבָם בָּךְ בָּחַל / רָאִיתִי כֶּרֶם חֶמְדָּתִי אֲכָלוֹ אַרְיֵה גַם שַׁחַל / אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל // מַלְכִּי מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו נִכָּר יְקַר גְּדֻלָּתוֹ / שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו עַל יַד מֹשֶׁה נֶאֱמַן בֵּיתוֹ / הִנְחִיל לְעַמּוֹ תּוֹרָתוֹ כִּי בָם בָּחַר לִסְגֻלָּתוֹ / מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹתָיו יַשְׁמִיעַ אֶת כָּל תְּהִלָּתוֹ