ר' שלמה אבן גבירול

אנו רוצים להקדיש את הביצוע הזה לזכר סבתנו לאה חנוך (קיקי) ע"ה שהעבירה אלינו את מסורת הניגון של יהדות גרמניה

מדכר עבדכון קדמכון דעבר זמן הגשם ובא זמן הטל, לחיים ולא למוות, לשבע ולא לרעב, לברכה ולא לקללה, לשלום ולא למלחמה, לחרות ולא לעבדות, יושב בסתר עליון תזיל טלנו בעתם// שְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ לְחוּצַת פַּתְרוּסִים מְרוּדֶיהָ תְּנוֹבֵב בְּטַלְלֵי רְסִיסִים / הָאֵל הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲמוּסִים מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים // שְׁלַח רוּחֲךָ הַטּוֹב לְהַחֲיוֹת גְּוִיֵּנוּ לְקַדְמוּתָהּ תָּשִׁיב נַחֲלַת צִבְיֵינוּ / מִמְּךָ טוֹב לַכֹּל יִמָּצֵא פִּדְיֵינוּ הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ // מִבְטַח כָּל הַיְצוּר וּמָעֻזָּם וְצִלָּם הַמֵּכִין טֶרֶף וּמָזוֹן לְכֻלָּם / שְׁנָתֵנוּ תְּעַטֵּר בְּעַב מַלְקוֹשׁ וְתֻשְׁלָם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // רְאֵה קָמָה לְמַלֹּאת בִּרְסִיסֵי בְרָכָה לֶחֶם לָאוֹכֵל וּמַרְפֵּא וַאֲרוּכָה / הֱיוֹת הוֹגֵי דַת נְסוּכָה כְּכוֹכָבִים בְּהִלָּם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגַם תַּחְגֹּרְנָה גְבָעוֹת גִּיל וּבִפְטוּרֵי צִיצִים תֶּאֱזֹרְנָה פְתִיגִיל / יָרֹנּוּ יַחְדָּיו רֹב חֲסָדֶיךָ בְּמִלָּם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // לְמַלְבִּישׁ סוּת סְמָדָר עֲרֻמֵּי שׂוֹרֵקָה וּמַשְׂבִּיעַ בְּטוּבוֹ נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה / וּרְעֵבָה וְרֵיקָה בְּמַעֲדָנָיו מְמַלְּאָם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' בַּשְּׁפֵלָה וּבָהָר וּמָלְאוּ הַגְּרָנוֹת בָּר וְהַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר / תְּרַנֵּנָה פְּרָזוֹת עוֹמְדוֹת עַל תִּלָּם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // לְשׁוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלֹהַי וַתִּבְחַר / בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר // וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר / וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִיחַר // וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר / וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר // הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר / וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר // לך לשלום גשם ובוא בשלום טל כי רב להושיע ומוריד הטל // אשיר שירתי ואשים דברתי ואגבירה שפתי לצור ישועתי / וביום אמרתי תזל כטל כי רב להושיע ומוריד הטל // כי שם כבודך האל שוכן בתוך עם אל / ותעמיד מיכאל ותהיה לו לגואל / היום לישראל אהיה כטל כי רב להושיע ומוריד הטל // אלוקינו ואלוקי אבותינו / בטללי אורה תאיר אדמה // בטללי ברכה תברך אדמה // בטללי גילה תגיל אדמה // בטללי דיצה תדשן אדמה // בטללי הוד תהדר אדמה // בטללי ועד טוב תוועד אדמה // בטללי זמרה תזמר אדמה // בטללי חיים תחיה אדמה // בטללי טובה תטיב אדמה // בטללי ישועה תושיע אדמה // בטללי כלכלה תכלכל אדמה // אנא הורידהו לאורה, לברכה, לגילה, לדיצה, להוד, לועד טוב, לזמרה, לחיים טובים, לטובה, לישועה לכלכלה, כמו אתה הוא ה' אלוקינו רב להושיע מוריד הטל לברכה

הנה המלים - שזופת שמש: שְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ לְחוּצַת פַּתְרוּסִים מְרוּדֶיהָ תְּנוֹבֵב בְּטַלְלֵי רְסִיסִים / הָאֵל הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲמוּסִים מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים // שְׁלַח רוּחֲךָ הַטּוֹב לְהַחֲיוֹת גְּוִיֵּנוּ לְקַדְמוּתָהּ תָּשִׁיב נַחֲלַת צִבְיֵינוּ / מִמְּךָ טוֹב לַכֹּל יִמָּצֵא פִּדְיֵינוּ הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ // מִבְטַח כָּל הַיְצוּר וּמָעֻזָּם וְצִלָּם הַמֵּכִין טֶרֶף וּמָזוֹן לְכֻלָּם / שְׁנָתֵנוּ תְּעַטֵּר בְּעַב מַלְקוֹשׁ וְתֻשְׁלָם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // רְאֵה קָמָה לְמַלֹּאת בִּרְסִיסֵי בְרָכָה לֶחֶם לָאוֹכֵל וּמַרְפֵּא וַאֲרוּכָה / הֱיוֹת הוֹגֵי דַת נְסוּכָה כְּכוֹכָבִים בְּהִלָּם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגַם תַּחְגֹּרְנָה גְבָעוֹת גִּיל וּבִפְטוּרֵי צִיצִים תֶּאֱזֹרְנָה פְתִיגִיל / יָרֹנּוּ יַחְדָּיו רֹב חֲסָדֶיךָ בְּמִלָּם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // לְמַלְבִּישׁ סוּת סְמָדָר עֲרֻמֵּי שׂוֹרֵקָה וּמַשְׂבִּיעַ בְּטוּבוֹ נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה / וּרְעֵבָה וְרֵיקָה בְּמַעֲדָנָיו מְמַלְּאָם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' בַּשְּׁפֵלָה וּבָהָר וּמָלְאוּ הַגְּרָנוֹת בָּר וְהַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר / תְּרַנֵּנָה פְּרָזוֹת עוֹמְדוֹת עַל תִּלָּם וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם // המלים של לשוני כוננת: לְשׁוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלֹהַי וַתִּבְחַר / בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר // וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר / וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִיחַר // וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר / וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר // הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר / וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר

מנהג עתיק של יהודי בגדד היה לשיר את הפיוט הזה בעת שהיו מלווים את המת לדרכו האחרונה. בימינו כמעט ונשתכח המנהג הזה לגמרי