על הפיוט:
פיוט פופולרי ואהוב שאוהבים לשיר כל השנה, לא רק בניסן.
כינור ושירה: משה חבושה; עוד: אלעד הראל; קאנון: אלעד גבאי; דרבוקה: אריאל כהן; דאף: יוסף חיים הראל; מקהלה: רוני איש-רן וישי מנחם; מתוך הופעה בפסטיבל העוד, תיאטרון ירושלים. ///
אשר מזרחי כתב את המלים במקור על פי לחן של שיר אחר, של אום כןלת'ום, שנקרא אללי חבכּ יא האנה. רחמים עמר אהב את הטקסט והחליט להלחין לו לחן משלו
בנימה אישית:
הנה המלים:
אֵל, חֲבִיבִי, יָהּ, אָנָּא בְּנָעִים הוֹשִׁיבֵנִי נָא //
אֵל, לִמְעוֹנִי בְּמוֹעֲדוֹ יִרְאֶה וְיִגָּלֶה כְבוֹדוֹ
יֹאמְרוּ הַמְּיַחֲלִים לַחֲסָדָיו אֵין בִּלְעָדוֹ //
תְּרִיבוּן עַל מָה עִמָּדִי לֹא תּוּכְלוּ עֲמֹד נֶגְדִּי
אֵלִי מָגֵן בַּעֲדִי בְּעֵת צָרָה אֵין בִּלְעָדוֹ //
עֲדָתִי בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ עַמִּים בִּפְנֵיהֶם נָפָלוּ
רָעֲדוּ וְגַם נִבְהָלוּ תַּמּוּ, כָּלוּ //
מִיַּלְדּוּתִי אֲהַבְתָּנִי יוֹם וָלֵיל לֹא עֲזַבְתָּנִי
עַתָּה לְמַפְרִיעַ שַׂמְתַּנִי בֵּין עַמִּים חוּסָה נָּא