6260 הורדות 1254 השמעות
מילים: משנה, מסכת אבותלחן: ירושלמיביצוע: משה חבושהמסורת: ספרד ירושלים (חלב)מועד שירת הפיוט: לכל עת, שבתמקום ותאריך ההקלטה: ירושלים תש"עכל הזכויות שמורות ל: משה חבושה
על הפיוט: 
פרקי אבות פרק ד, לזיכוי הרבים
בנימה אישית: 
מסכת אבות פרק ד [ד, א] בן זומא אומר, איזה הוא חכם - הלמד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדי השכלתי" (תהילים קיט, צט). איזה הוא גיבור - הכובש את יצרו, שנאמר "טוב ארך אפיים מגיבור" (משלי טז, לב). איזה הוא עשיר - השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך" (תהילים קכח, ב): "אשריך" בעולם הזה; "וטוב לך" לעולם הבא. איזה הוא מכובד - המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדי אכבד ובוזי ייקלו" (שמואל א ב, ל). [ד, ב] בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה, וברח מן העבירה: שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה; ששכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה. [ד, ג] הוא היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום. [ד, ד] רבי לוויטס איש יבנה אומר, מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה. [ד, ה] רבי יוחנן בן ברוקה אומר, כל המחלל שם שמיים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי; אחד שוגג ואחד מזיד, בחילול השם. [ד, ו] [ה] רבי ישמעאל בנו אומר, הלמד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד; והלמד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות. [ד, ז] רבי צדוק אומר, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם: כך היה הלל אומר, ודישתמש בתגא חלף; הא, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. [ד, ח] [ו] רבי יוסי אומר, כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות; וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות. [ד, ט] [ז] רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא; והגס ליבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח. [ד, י] [ח] הוא היה אומר, אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד; ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה. [ד, יא] [ט] רבי יונתן אומר, כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר; וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני. [ד, יב] [י] רבי מאיר אומר, הוי מעט עוסק, ועסוק בתורה; ושפל רוח, בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה, יש לו בטילים הרבה כנגדך; ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה ליתן לך. [ד, יג] [יא] רבי אליעזר בן יעקוב אומר, העושה מצוה אחת, קנה לו פרקליט אחד; והעובר עבירה אחת, קנה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים, כתריס לפני הפורענות. [ד, יד] רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כניסה שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. [ד, טו] [יב] רבי אלעזר אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חברך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמיים. [ד, טז] [יג] רבי יהודה אומר, הוי זהיר בתלמוד, ששגגת התלמוד, עולה זדון. [ד, יז] רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הן - כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות; וכתר שם טוב, עולה על גביהן. [ד, יח] [יד] רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחרי, שחבריך יקיימוה בידך, "ואל בינתך,אל תישען" (משלי ג, ה). [ד, יט] [טו] רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות רשעים, ואף לא מייסורי צדיקים. [ד, כ] רבי מתיה בן חרש אומר, הוי מקדים לשלום כל אדם; והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים. [ד, כא] [טז] רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא; התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתיכנס לטרקלין. [ד, כב] [יז] הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, כחיי העולם הבא; יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה. [ד, כג] [יח] רבי שמעון בן אלעזר אומר, אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו; ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו. [ד, כד] [יט] שמואל הקטן אומר, "בנפול אויבך אל תשמח..." (משלי כד, יז). חרון אפו לא נאמר, אלא "אפו" (משלי כד, יח). [ד, כה] [כ] אלישע בן אבא אומר, הלמד תורה ילד, למה הוא דומה - לדיו כתובה על נייר חדש; והלמד זקן, למה הוא דומה - לדיו כתובה על נייר מחוק. [ד, כו] רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלמד מן הקטנים, למה הוא דומה - לאוכל ענבים קהות, ושותה יין מגיתו; והלמד מן הזקנים, למה הוא דומה - לאוכל ענבים בשלות, ושותה יין ישן. רבי אומר, אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו: יש קנקן חדש, מלא ישן; וישן, אפילו חדש אין בו. [ד, כז] [כא] רבי אליעזר הקפר אומר, הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. [ד, כח] [כב] הוא היה אומר, היילודים למות, והמתים לחיות, והחיים לידון: לידע ולהודיע להיוודע שהוא היוצר, והוא הבורא, והוא המבין, והוא הדיין, והוא עד, והוא בעל דין, והוא עתיד לדון; שאין לפניו לא עוולה, ולא שכחה, ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד - שהכול שלו. ודע, שהכול בא לחשבון. ואל יבטיחך יצרך, שבשאול בית מנוס - שעל כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.