על הפיוט:
רשות לקרובה את חיל של הקליר הנאמרת בשחרית של היום הראשון של ר"ה, מאת רבי יקותיאל בר משה, שחי בעיר שפירא שבגרמניה, בדורו של רש"י. רשות זו נהגה במנהג מזרח גרמניה, ומאוחר יותר במנהג פולין, וכיום נוהגת אצל הרוב המוחלט של האשכנזים. בניגון זה מושרים כל הרשויות של ימים נוראים, דהיינו הרשות אתיתי לחננך של רבי שמעון הגדול לקרובתו אמרתך צרופה הנאמרת בשחרית של היום השני של ר"ה, והרשות אמיך נשאתי של רבי משולם בר קלונימוס לקרובתו אמצת עשור הנאמרת בשחרית של יו"כ.
בהקלטה זו מושרים שמונה השורות הראשונות של הפיוט.
בנימה אישית:
החזן סיים זה עתה את נטילת הרשות מאת החכמים, וכעת הוא נפנה לנטילת הרשות מאת מלך-מלכי-המלכים.
בתחינה זו, שכולה מלאה כאב על הריחוק מאת הבורא יתברך, פחד מאיתו, ויראה מדינו, מצוים כמה מהביטויים היפים ביותר בתפילותיהם של ישראל: "קרבי יחמרו בחקרך חלוחיל, ומאימת הדין נפשי תבחיל".