על הפיוט:
במקור פיוט זה נאמר לסירוגין בידי החזן והקהל. החזן אמר: "לאל עורך דין" והקהל השיב: "לבוחן לבבות ביום דין", וכן הלאה.
בדורות יותר מאוחרים, הקהל רצה לומר את כל הפיוט, אך שימרו את מקום ההפסקות המקורי, ולכן נוצר המנהג הנהוג בימינו (שאר לו מותאם לחן מסורתי זה), שבו החזן אומר "ובכן לך הכל יכתירו לאל עורך דין", והקהל חוזר על המשפט וממשיך "לבוחן לבבות ביום דין, לגולה עמוקות בדין", החזן חוזר על המשפט האחרון שהקהל אמר, וכן הלאה.
ישנם מנהגים רבים לגבי זמן אמירתו של פיוט זה, והמנהג הנפוץ בימינו הוא לאומרו בתפילות שחרית של א' דר"ה ויו"כ, ומוסף של ב' דר"ה.
מילים: לא ידוע