הֱיה לי סוכה
או בבושקה יהודית
הֱיה לי סוכה, הֱיה לי צל, הֱיה מרחב, אור וחושך ונורה עם אהיל מנייר שעשו הילדים בגן.
הֱיה לי עלווה, הֱיה לי סכך, הֱיה טרי, דשא מלמטה וסכך מעל. הֱיה רשרושים, הֱיה אִוחושים, הֱיה חרקים קטנים.
הֱיה סדינים פרושים, הֱיה מרושל, כתם ישן שלא ירד בכביסה, ציור שנתלה מעט עקום, שארית שרשרת מן השנה שעברה.
הֱיה לי סוכה במדבר, בקרת רועה עדרו, הֱיה לי מגן והגנה (לא חומה, לא מגדל, לא מבצר, לא מנזר).
הֱיה לי זכרונות שלא היו, שִכחות ללא שיעור. הֱיה לי חדש, הֱיה עתיק יומין.
הֱיה לי הלמוּת לבבות, התכופפות קלה עם הכניסה, הנהון לשלום, הנחת עוגה או פשטידה על שולחן נמוך.
הֱיה לי הינגפות מצחיקה בענף או בפרי תלוי, צחוק לא מזיק, שיחה מהסוכה השכנה והיא כנהר מפכה.
הֱיה לי דמות אהוביי והיא קצת אחרת באור הקלוש.
הֱיה לי סוכה ובתוכה, כמו בבושקה יהודית מרווחת, אהיה אני סוכה לאהוביי.
דליה מרקס
