טיפיוט 37 - 'אלישיב כהן קנה' - משמר כהונה, פיוטו ומדרשו

   לאחר מרד בר כוכבא עבר מרכז היישוב היהודי שנותר בארץ לגליל. במסגרת זו עברו גם משפחות כהונה רבות, ולפי המסורת הן התיישבו בעשרים וארבעה מקומות לפי משפחותיהם וייחוסם לעשרים וארבעה משמרות הכהונה (עיין דהי"א פרק כד). מקומות היישוב של משפחות הכהנים נמצאים בגליל התחתון, כמה מהם סביב בקעת בית נטופה. נראה שמשפחות הכהונה התיישבו לעיתים בשכונות נפרדות, הסמוכות למקום היישוב העיקרי, כי הכוהנים המשיכו להקפיד על דיני טומאה וטהרה משך דורות רבים מאוד לאחר חורבן הבית .

עשרים וארבעה יישובים אלה היוו רשימה מפורסמת בציבור, שהביאה על פי הסדר את שם המשמרת ואת מקום מגוריה. רשימה זו, שנוסחה המקורי ניתן לשחזור על פי כמה מקורות, נקראת 'ברייתא של משמרות הכהונה'. תחילתה של הברייתא המשוחזרת היא:

                        משמר יהויריב -- מסרביי מירון        (מקום המושב -- מירון)

                        משמר ידעיה - עמוק ציפורים          (ציפורי)

                        משמר חרים -- מפשטה

                        וכו'.

זכרם של משמרות הכהונה (ורשימת מקומותיהם) נשמר בכמה דרכים, בייחוד בתרבותה של ארץ ישראל שלפני הכיבוש הצלבני:

א. פיוטים שונים מביאים את שמות המשמרות ומקומות מושבותם -- ביניהם קינות לתשעה באב, ופיוטי 'עושה שלום' (ראה להלן).

ב. רשימת המשמרות היוותה כעין לוח  שנה -- בצורה שבכל שבת הזכירו והכריזו את שם המשמר שהיה אמור לעבוד באותו שבוע בבית המקדש (כל משמר בערך פעמיים בשנה).

ג. נמצאו כמה אבנים, שרידים מבתי כנסת עתיקים, עם שמות המשמרות -- סימן לכך שהרשימה הייתה משולבת בקירות בית הכנסת הקדום.

ד. ישנם כמה מדרשים ממקור ארץ ישראלי (אמנם מעטים מאוד) הדורשים את שמות המשמרות ומקומות מושבותם בדרך של 'צופן' ורמז לאירועים שונים.

למרות שעיקר תקופת מושבם של משפחות הכהונה בגליל הוא לאחר מרד בר כוכבא, לא נמנעו המסורות לייחס קשר בין משפחות הכהונה למקומותם גם לגבי אירועים קדומים הרבה יותר, והברייתא של משמרות הכהונה מתפרשת גם בהקשר של חורבן בית ראשון, של מרד החשמונאים ושל אירועים קדומים נוספים. ואמנם ייתכן שתחילת מושבם של כמה ממשפחות הכהונה בגליל הייתה עוד בזמן הבית.

להלן מובא מקור שנמצא בגניזה, הכולל הכרזה, המיועדת להיאמר בבית כנסת רגיל בכל שבת:

            'היום שבת קדש שבת קדש לה' היום

            איזו היא המשמרת?

            כך וכך (=כאן יש להזכיר את שם המשמרת של אותה שבת) היא המשמרת 

            הרחמן ישיב את המשמרות למקומה מהרה בימינו אמן'.

הפייטן ר' פינחס הכהן (בן ארץ ישראל במאה הח') פייט סדרת פיוטים קצרים לכבוד המשמרות, המיועדים להיאמר בחזרת הש"ץ לאחר ברכת כהנים. בכל שבת נהגו לומר את הפיוט של המשמרת שלה.

להלן נביא את הפיוט של משמר יא -- משמר אלישיב, שמקום מגוריו הוא 'קנה' (או בכינוי אחר -- 'כהן קנה'):

            'אנא ביתך שובב להשיב                             (שובב -- השב)

            כי מארבע קצוות שבות תשיב

            בהשגיחך מחלונותיך דברך נקשיב

            כהורידך טל תחי ורוחך תשיב                      (טל תחי -- טל של תחיית המתים)

            כס דוד הקים, ומלכותו תשיב

            כוהניו יעלו למשמרותיו עם אלישיב

    אלישיב כהן קנה - 

             ייראה בראש חבורתו בשלום

             ושבעה רועים ושמונה נסיכים יקומו לי לשלום

     משמר' עשתי עשרה -  

              יעלו כהניה אל ההר הזה בשלום       (ההר הזה = בית המקדש)

              ונאמר 'והיה זה שלום'                    (כאן באה החתימה 'עושה השלום')

בחרנו להתמקד במשמר אלישיב בגלל מדרש נידח, הדורש את שמו ומקומו של המשמר הזה בהקשר של פרשת וישב. לא ידוע לי על פיוט המביא מדרש זה, לכן נביא את המדרש עצמו לפי נוסחו בסוף מסכת סופרים:

            'וימאן להתנחם' לפי שאין מקבלין תנחומין על חי וכו'

            ועדיין לא נתברר שהוא חי אלא מן המשמרות,

            'אלישיב הכהן' - על שם 'להשיבו אל אביו'

            'אל קנה'  - שקנהו פוטיפר -- שנאמר 'ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר. 

נראה שהמדרש אומר שיעקב היה יכול לבדוק בברייתא של משמרות הכוהנים, ולמצוא בה רמז לכך שיוסף חי. נראה שפירושו של המדרש הוא:  'אלישיב כהן קנה' -- הא-ל ישיב את זה שכהן קנה אותו' (על פי הזיהוי פוטיפר = פוטיפרע כהן און).

גירסא 2

• חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות