שגיאות מי יבין, פורים

שיר העוסק בשגיאה הגורלית של המן ורעייתו בבואם לטמון פח למרדכי וליהודים.

הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד

או

שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין

(מועדים לשירה: http://shituf.piyut.org.il/site/678 )

הָמָן הִפִּיל פּוּר וּבוֹ נָפַל

אָמַר לְהִבָּנוֹת מְחוּרְבָּנֶנוּ.

סָבַב הַגַּלְגַּל וְעָנְשׁוֹ כָּפַל

וְנַהֲפוֹךְ הוּא יוֹם אֵידֵנוּ.

זֶרֶשׁ עָצָה לַעֲשׂוֹת לוֹ עֵץ

בִּהְיוֹתָהּ מַעְלָה עַל הַגָּל.

לֹא שִׁעֲרָה שֶׁהָמָן בּוֹ יִנָּעֵץ

וְנַהֲפוֹךְ הוּא מַטָּה הַגַּלְגַּל.

כִּי כָּךְ אָמַר הֶחָכָם מִכֹּל

עַל הַמְּסוֹבֵב בְּדֶרֶךְ כָחַשׁ,

חוֹפֵר גּוּמָּץ עָמוֹק, בּוֹ יִפּוֹל

וְאִם לֹא דָי, יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ.

מַסְקָנָה מֵאֵלֵיהָ מִתְבַּקֶּשֶׁת

קוֹדֵם חַשׁוֹב וְהָבֵן הַשִּׁיטָה,

לִפְנֵי שֶׁתִפְרוֹש אֶת הָרֶשֶׁת,

כִּי אֶפְשַׁר שְׁהַדָּג הוּא אַתָּה.

• חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות