19/03/09

על סכנת החטא שבמהדרין

ביעור חמץ / יעקב מעוז

שָׁמַעְתִּי פַּעַם אֹמְרִים:

חָמֵץ מֵהַלֵּב מְבַעֲרִים.

שֶׁמִלְחָמָה לָנוּ בַּיְצָרִים,

וּבְעוֹד דְבָרִים נִסְתָּרִים.

נֵר וְנוֹצָה בְּחַיִל חָגָרְתִּי,

וּלְכִבּוּש הַיֵּצֶר גָבַרְתִּי.

רוֹב הָרָע מֶנִּי בִּעַרְתִּי,

וְהַיֵתֶר בְּלִבִּי בִּטַּלְתִּי.

עַתָּה, כְּשֶׁאֲנִי זָךְ וְנָקִי,

גֵּאֶה אֲנִי בִּמְנָת חֵלְקִי,

יָחִיד וּמְיוּחָד בְּדָרְכּי.

וְאֵין שָׁוֶה לִי כְּעֶרְכִּי,