לביאור הזולת לשבת ראש חודש של ר' מאיר ש"ץ
טורים קשים בפיוטיהם של גדולי הפייטנים ניתנים לעיתים 'לפיצוח' בעזרת מקבילות מפיוטים אחרים שלהם, ולעיתים גם בעזרת פיוטיהם של פייטנים אחרים. הרציונאל העומד מאחורי שיטה פרשנית זו הוא פשוט: פייטנים נוטים לחזור על ביטויים שונים ביצירותיהם, ביחוד אם אלה ביטויים 'אישיים' שלהם, כלומר כאלה שזכו לעיצוב מיוחד על ידם. להלן נביא דוגמא לעניין זה, ובכך נוכל להבין טור קשה ב'זולת' של ר' מאיר בר יצחק לשבת ראש חודש.
בזולת 'אמונתך אמיתי'[1] מתאר ר' מאיר ש"ץ כמה דברים הצפויים להתחדש לעתיד לבוא, וחלקם קשורים בענייני אורות שונים:
עמוד השחר יתחדש לעתיד לבוא
אורו של הקב"ה יואר לישראל בזמן גאולתם
אור יצא מבית המקדש ויאיר במקום השמש והירח
שם חדש יתחדש לירושלים
יבראו השמים החדשים והארץ החדשה
המשיח יחדש
בנין המקדש יתחדש וכן השיר שיושר לעתיד לבוא.
המחרוזת השלישית של הפיוט היא:
זוהר מקום כבודך יראה לבחירך כפעלם
חלונות מקטינות ומרחיבות כזה וכזה לעלם
טעם חוזך יאמן צר ואור להתעלם
כי ה' יהיה לָך לאור עולם
פירוש: 1 זוהר המקדש יראה לצדיקים. 2 חלונות המקדש יהיו מקטינות ומרחיבות, על פי המדרש בפדר"כ קומי אורי:
א"ר חנינה חלונות היו בבית המקדש ומהם היתה אורה יוצאת לעולם, ומה טעמא, 'ויעש לבית חלוני שקופים אטומים' (מ"א ו, ד), שקופות היו, אטומות היו, מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ כדי להוציא אורה לעולם.
2 לעלם: לשון עילוי וגדולה. טעם חוזך: דברי הנביא ישעיה. יאמן: יתאמת. צר ואור להתעלם: הירח (=צר) והשמש (=אור) לא ישמשו יותר למאור.
מה פירוש הביטוי 'כזה וכזה' בשורה 2? נראה שכאן עלינו לפנות לפיוט אחר של ר' מאיר ש"ץ, הוא הזולת המקביל שחיבר לשבת נחמו (תחילתו דומה: 'אמת משל היה'), שם נאמר על ירושלים שלעתיד לבוא:
קבוע כזה וכזה רום עשרים ארובותיה
שמשותיה לאבני חפץ...
יסודם של טורים אלה במדרש על הפסוק 'ושמתי כדכד שמשותיך' (בבלי, ב"ב עה, ע"א):
ושמתי כדכד שמשותיך - א"ר שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא, גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא, חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה, אמר להו הקב"ה: להוי כדין וכדין'.
לפי מדרש זה שמשותיה (חלונותיה) של ירושלים (שיהיו בגובה עשרים אמה) יהיו הן של שוהם והן של ישפה, כדעתם של שני המלאכים או שני אמוראי א"י שחלקו בזה. המילה כדכד נדרשת נוטריקון 'כדין וכדין' - כלומר כזה וכזה (= כדעת אמורא זה וכדעת אמורא זה).
המדרש לקח את המילה 'כדכד' ודרש אותה כשתי מלים ארמיות, בא ר' מאיר ש"ץ ותרגם אותן חזרה לעברית: 'כזה וכזה'. מכאן נוכל ללמוד שגם הטור המקביל בזולת לשבת ראש חודש פירושו: החלונות של המקדש שיהיו מקטינות מבפנים ומרחיבות מבחוץ יהיו הן של שוהם והן של ישפה.
ועוד הערה קטנה על הזולת. לקראת סוף הפיוט מביא ר' מאיר את הפסוק 'אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה' בשינוי:
'אז ימלא רינה ושחוק פינו ולשוננו'
השינוי בפסוק בא מפני שר' מאיר היה זקוק למילה 'ולשוננו' בסיום הטור לצורך החרוז. משמעות השינוי הוא שהן הפה והן הלשון ימלאו שחוק ורינה יחדיו. שינוי תחבירי דומה ראינו בסיום הפיוט 'אור יום הנף' (טיפיוט 78). במקום 'אדברה נא שלום בך... אבקשה טוב לך' שינה ר' מאיר וכתב:
'אדברה ואבקשה טוב ושלום באר מנותיך'
ובזה החיל הן את 'טוב' והן את 'שלום' על 'אדברה' ועל אבקשה' יחדיו.
[1] נדפס בסידור עבודת ישראל (מנהג אשכנז עמ' 633).
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות