לאחר שנאסר המהר"ם בעקבות נסיונו לעזוב את גרמניה ולהגר לארץ ישראל, הוא הוחזק בכלא אנזיסהיים אשר באלזס. בשלב מאוחר יותר הועבר המהר"ם לכלא אחר, הוא כלא ווסרבורג. פיוט ה'יוצר' שיוצג להלן נתחבר בכלא ווסרבורג, כך על פי הכותרת הרשומה מעליו באחד מכתבי היד. הפיוט מיועד לפרשת ראה, אולי מפני שבשבת זו נאמר הפיוט לראשונה בבית הכלא של ווסרבורג.
פיוט יוצר זה בנוי משילוב של מחרוזות רגילות בנות ארבעה טורים כל אחת, ומחרוזות 'קדוש' (כלומר המסתיימות במילה 'קדוש'), שאף הן מרובעות, והן משולבות לאחר כל שלש מחרוזות רגילות. כל קבוצת שלש מחרוזות רגילות (כנ"ל) מיוחדת בכך שחרוז אחד משמש בכל הטורים בכל שלש המחרוזות שלה. אלמלא האקרוסטיכון הברור אפשר היה לאחד את שלש המחרוזות למחרוזת אחת גדולה של 12 טורים. הדוגמא שעמדה לפני המהר"ם ושעל פיו חובר הפיוט היא היוצר לשבת נחמו של ר' מאיר בר יצחק (תחילתו 'ארוממך א-ל חי'), הבנוי במתכונת דומה. באמת דמיון המבנה הביא גם לשימוש בלחן משותף: כותרת הפיוט בכתב היד מסתיימת במילים 'בניגון ארומימך', כלומר שיש לזמר את הפיוט בלחנו (הידוע) של הפיוט של ר' מאיר ש"ץ.
סמיכות פרשת ראה (שלה יועד כנראה הפיוט לראשונה) לפרשת נחמו (שבה אמר המהר"ם, מן הסתם, את פיוטו של ר' מאיר ש"ץ, לפני מנהג אשכנז המערבי), יכולה להסביר גם היא מדוע בחר המהר"ם דווקא את הדוגמא הזו לפיוטו, זאת אם אמנם נתחבר הפיוט בשבועות שבין שבת נחמו לפרשת ראה.
התוכן מתחלף במעברים שבין המחרוזות הרגילות לבין מחרוזות ה'קדוש': המחרוזות הרגילות מוקדשות לנושא היסודי של פיוטי היוצר: סיפור בריאת העולם. מחרוזות ה'קדוש' מוקדשות לעניני שכר העולם הבא והטוב הצפון לצדיקים, והן מסתיימות כולן בקטע פסוק של הודאה. מכאן ברור שהיוצר נכתב לרגל מאורע מיוחד שהמהר"ם רצה להודות עליו בתפילתו. אך אף על פי שמחרוזות ה'קדוש' שונות בנושא שלהן משאר המחרוזות , הן מקושרות בדרך כלל, קצת גם מבחינת התוכן, למחרוזות שלפניהן: אחרי תיאור בריאת היום השלישי באה מחרוזת 'קדוש' המזכירה את ירושלים שלעתיד לבוא בלשון מטע. כך גם אחרי בריאת הלויתן ביום החמישי באה מחרוזת 'קדוש' המדברת על סוכת עורו לעתיד לבוא. וכך גם בשאר המקרים.
על איזה מאורע רצה המהר"ם להודות בעודו נתון בבית הסוהר בווסרבורג? נראה שהמאורע הוא עצם העברתו של המהר"ם מן מגדל אנזיסהיים המרוחק (באזור אלזס) לבית הסוהר בווסרבורג, עיר הממוקמת בדרום גרמניה, ממזרח למינכן. מעבר זה כלל גם שיפור תנאים, שם יכלו תלמידיו לבוא ולשהות אצלו ביתר קלות. כנראה התאפשר מעבר זה בעקבות ערבון שנתנו הקהילות עבור הבטחה לאסוף כסף לפדיונו של המהר"ם (פדיון שלא יצא לפועל).
סיוע להשערה שהמאורע שעליו נתחבר הפיוט קשור למאסרו של המהר"ם עצמו מצאו החוקרים גם בתחילתו של הפיוט: שלש המחרוזות הראשונות אינן מתחילות, כמצופה, בסיפור בריאת העולם, אלא רומזות לאיזו הקלה בתנאי המאסר. וכך נאמר במחרוזת השניה ובשלישית (עיין בביאור בהמשך):
בצר לי ובצוקי / סָכוֹתָ לראשי ביום נשקי / שכמי מסבל דוחקי / וממוסרות עבות נתקי.
גם כי יָשְבו שָׂרים, בי נדברו לְדָחְקִי / ועבדך ישיח בחוקי / רוממתיך הוד ימין צדקי ...
יוצר זה מצטרף אפוא לרשימת פיוטי המהר"ם שניתן למצוא בהם רמזים לאירועים האישיים שלו, כפי שכבר ראינו בעבר (טיפיוט 9 http://shituf.piyut.org.il/story/726 ; טיפיוט 59 http://shituf.piyut.org.il/story/1306 ).
להלן מובאת הכותרת שבכתב היד, שלש המחרוזות הראשונות של הפיוט, ובדילוג - כל מחרוזות ה'קדוש', המסתיימות כולן בפסוקי הודאה.
חתימת הפיוט כולו היא א"ת ב"ש (אותיות כ-ל כפולות) מאיר בר ברוך חזק ואמץ. נוסף לכך חתומות מחרוזות ה'קדוש בשם המחבר 'מאיר' כמה פעמים.
זה היוצר והזולת עשה רבי מאיר מרוטנבורק כשהיה תפוש בוושרבורק
לאומ[ר] אותו לשבת פר' ראה: בניגון ארומימך
אֶרחַמךָ ה' חֶזקי
צור לבבי וחֶלקי
תדבק לשוני לחכי
לִצְמָאִי אליך וחָשקי
5 בצר לי ובצוּקי
סַכּוֹתָ לראשי ביום נִשְׁקִי
שִׁכמי מסבל דוחקי
וממוסֵרות עבות נַתְּקִי
גם כי יָשְבו שָׂרים, בי נדברו לְדָחְקִי
10 ועבדך ישיח בחוקי
רוממתיך הוד ימין צדקי
מגדול ישועות מלכי
מציון א-להים יופיע חצרותיו
רננות יהלל פי בשירותיו
15 למנצח בנגינותיו
יודו לה' חסדו ונפלאותיו / קדוש
ביאור: 1 ארחמך: אוהב אותך (מן הארמית: 'רחים'). חזקי: מחזקני. 4 לצמאי אליך: מרוב צמאוני אליך (כהמשך למטפורה שבטור הקודם). 5 ובצוקי: בעת מצוקתי. 6 סכות וכו': הגנת עלי בעת מלחמתי. 7 שכמי: הסירות מסבל את שכמי. 8 נתקי: לנתק אותי. 9 נדברו לדחקי: העלילו עלי עלילות כדי לדחוק אותי (אורך הטור נראה חריג במקצת.). 10 ישיח בחוקי: בעוד אני עוסק בתורה. 13 יופיע: בעת הגאולה.
מחרוזות 'קדוש' נוספות:
...
מְחַכֶּה אמונת ישועֹת חֹסֶן בהגמֵל גמולם
רב טוב הצפון בשלם
(חסר טור)
20 יודוך עמים א-להים יודוך עמים כולם / קדוש
...
מאשר אצלת יריאיך מחכמת פעלך
אל מי דמית בגדלך
אין די עולה האכילך
ואני בקול תודה אזבח לך / קדוש
...
25 מַטָּע אִיוּוּי ישועֹת ריווי נָטַע בגללם
יָרוֹנּוּ יסוככו תחת צאלם
יאמרו צדיק כי טוב, כי פרי ידיהם ישולם
הודו לה' כי טוב כי לעולם / קדוש
...
רצון שוכני סנה עש בצביון
30 ובסוכת עורו תמלא קשקשי שריון
כבוד על מכון הר ציון
טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון / קדוש
...
צבי עדיו לגאון שָׂמוֹ
שיר ליום שכולו שבת בעולמו
35 ברוך אשר נתן מנוחה לעמו
הודו לו ברכו שמו / קדוש
ביאור: 17 מחכה אמונת וכו': כל המחכה לגמול העולם הבא. 18 רב טוב הצפון: כינוי לשכר העוה"ב. בשלם: בשלימות. 20 יודוך: לעתיד לבוא כולם יודוך. 21 מאשר: נראה לפרש: מתוך תורתך שלימדת ליריאיך. 22 אל מי וכו': מתוך התורה נראית גדלותך. 23 אין שיעור לקרבנות שיש להביא כדי להללך. 24 ואני וכו': ואני אודה לך בקול תפילתי. 25 מטע איווי: כינויים לירושלים. ישועת ריווי נטע בגללם: הקב"ה נטע את ירושלים להיות שכר הצדיקים לעולם הבא. 26 ירונו: לעתיד לבוא. תחת צאלם: תחת הסכך המצל עליהם (השורש 'צאל' מצוי בפיוטי אשכנז בהקשר זה). 27 יאמרו: כל העולם יודו בדרך הצדיקים. 29 רצון שוכני סנה: כינוי לקב"ה. עש בצביון: עשה ברצונו. 30 ובסוכת עורו: של הלויתן הנזכר במחרוזות הקודמת (שלא הובאה כאן). קשקשי שריון: כנראה הם סנפיריו של הלויתן לאחר מלחמתו על 'בהמות'. כבוד: כבוד ה'. 33 צבי וכו': הקב"ה פאר את מקום המקדש (=צבי עדיו), על פי יחז' ז, כ, והכוו נה לעתיד לבוא, שיהיה אז 'יום שכולו שבת'.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות