שבת שלפני ר"ה מצויינת במנהג פולין (מנהג אשכנז המזרחי) במערכת יוצר שחיבר ר' יצחק בר משה. המערכת כוללת:
גוף יוצר - 'א-ל א-להים ה' דיבר ויקרא'
אופן - 'שאו לבבכם'
זולת - 'א-להים א-לי אתה אשחרך'
כל שלשת הפיוטים חתומים 'יצחק ברבי משה'. (אמנם יש סידורים שמוסיפים לחתימת הפייטן שבזולת את הכינוי 'הלוי', אולם תוספת זו מוטעית, שכן היא מבוססת על שיבוש בפיוט.)
משיקולים של סגנון, לשון, תוכן ותפוצת הפיוטים בכתבי היד נראה שהפיוטים נתחברו בסוף המאה הי"ב או בתחילת המאה הי"ג במזרח אירופה. נראה שמחברם של הפיוטים הוא ר' יצחק בר משה מוינה, מחבר ספר ה'אור זרוע'. הוא היה תלמידם של גדולי ההלכה והמוסר בסוף המאה הי"ב: ר' יהודה החסיד, ר' אברהם בר עזריאל (מזרח אירופה) ר' יהודה שיר ליאון מפריז, ר' אלעזר הרוקח, ר' שמחה משפירא, והראבי"ה (אשכנז). ר' יצחק 'אור זרוע' היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג.
השפעתם של חסידי אשכנז ניכרת בפיוטיו, שלא אחת עוסקים בנושאים הקרובים לתורת הסוד. בפיוט היוצר שהזכרנו הוא מפרט את תפקידם של שבעת הרקיעים. פיוט האופן משלב שמות מלאכים: מיכאל וגבריאל, רפאל, הדרניאל ומטטרון. באחת מסליחותיו הוא חותם בשמו של הקב"ה בן כ"ב אותיות, וזהו סימן מובהק לפיוט מחוגם של חסידי אשכנז. הוא מרבה להזכיר בפיוטיו את שמותיו של הקב"ה, ופונה פעמים רבות לעזרת מלאכי מעלה.
פיוטיו של ה'אור זרוע' זכו לכבוד רב בקהילות מזרח אירופה. מחזור נירנברג המפורסם אוצר בתוכו כמעט את כל פיוטיו הידועים (שהם: מערכת היוצר לשבת שלפני ר"ה, יוצר לשבת ט"ז באדר, ועוד שלש או ארבע סליחות).
לאחר סקירת שבעת הרקיעים ותפקידיהם, פונה ר' יצחק (בפיוט היוצר לשבת שלפני ר"ה) לעניין ההכנות ליום הדין. נביא את חלקו האחרון של פיוט היוצר:
צדיק מפלס שופט באמונה
ספרי אש פתוחים לפניו הנה והנה
וכתות טובלים בנהר טוהר ומתעטפים אש לבנה / להקדיש לקדוש
חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו
5 קדוש ציוה להם לעולם בריתו
ברובי תורותיו להשתעשע אום סגולתו
מָשַׁךְ לעמו חסדו, וְגָלָה סוד דתו
הוקם אחד בשביעי למשפט על בְּרִייָתוֹ
חיים כגמל, לנוצר ראשון בדמותו
10 זכרון חוק, לעולם דברו ניצב, לכל תולדתו
למשפט עָמוֹד, חרדים מחרדתו
קדוש לרחמֵם, לדור ודור אמונתו
תקעו בחודש ליום חגינו כסה
והחרדו לשוב באמת מֵרוֹעַ מעשֶׂה
15 כי על כל יביא במשפט יושב על כסא / קדוש
ביאור: 1 מפלס: מודד. 3 וכתות: כיתות של מלאכים המשתתפים במעמד הדין. בנהר: נהר דינור. 5 לעולם בריתו: בריתו לישראל עומדת לעולם. 6 להשתעשע: ללמוד את התורה שהיא שעשועים. 7 וגלה: וגילה להם את סוד תורתו. 8 מימי אדם הראשון נקבע שא' בתשרי יהיה יום משפט לברואי עולם. 9 חיים כגמל וכו': כאשר נתן לאדם הראשון (=נוצר ראשון בדמותו) חיים כשהוציאו לחיים במשפט ולא המיתו. 10 על פי הפסוק 'לעולם ה דברך ניצב בשמים', שנדרש על ר"ה. משפטו של אדם הראשון הוא סימן לתולדותיו לעולם. 11 למשפט עמוד: שיעמדו למשפט ביום זה. 15 כי על כל: על כל מעשה.
גם באופן ובזולת משולבים רבים מענייני יום המשפט - הוא יום ראש השנה. בפיוט האופן פונה הפייטן למלאכים כדי שיליצו טוב על ישראל בעת עמדם לדין, וכדי שיעלו לפני הקב"ה זכות אבות וזכות ההרוגים על קידוש השם. בפיוט הזולת באה, כרגיל קריאה לגאולה, אלא שכאן היא משולבת בבקשת הסליחה ליום הדין. בפיוט זה משלב ר' יצחק את הביטוי המיוחד הבא:
'שערי דמע ואנך לא נעלת'
באחת מסליחותיו באה שורה מקבילה:
ודבר תורה דמעות קונות ואנך ועלבון היזקקו
ובסליחה נוספת:
דבר תורה דמעות קונות סודך
ניצב על חומות אנך הדרך והודך
טורים אלה מתבססים על המדרש ששערי דמעות ושערי אונאה (=אנך) לא ננעלים לעולם, והקב"ה תמיד רואה את דמעתם ואונאתם של ישראל. וכך מבואר בתלמוד ב"מ נ"ט ע"א:
אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר (איכה ג) גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי.
ואף על פי ששערי תפילה ננעלו - שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהלים לט) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש.
... אמר רב חסדא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר (עמוס ז) הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך.
אבל הפייטן לא הסתפק במדרש זה, אלא הרכיב עליו (פעמיים, בשתי סליחותיו !) את הביטוי 'דבר תורה דמעות קונות', שגם הוא אינו אלא שינוי מכוון של הביטוי ההלכתי 'דבר תורה מעות קונות'.(ב"מ מז, ע"ב). משמעותו החדשה של הביטוי הוא שדמעותיהם של ישראל קונות להם זכויות בעמדם בדין. שינוי מתוחכם כזה של ביטוי תלמודי אופייני לכמה מפייטני אשכנז בני המחצית השנייה של המאה הי"ב, והוא מראה על בקיאות רבה בספרות התלמודית של הפייטן, שהיה אחד מגדולי ההלכה של תקופתו.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות