המשמעות החקלאית של הכינוי 'שמיני עצרת'
המילה 'עצרת' כתובה בתורה פעמיים: פעם אחת לגבי יום שביעי של פסח: 'וביום השביעי עצרת לה' א-להיך' ופעם אחת לגבי שמיני עצרת: 'ביום השמיני עצרת תהיה לכם' (אע"פ שבלשון חכמים 'עצרת' הוא כינוי דווקא לשבועות). את ההבדל שבין שני הימים הנקראים בתורה 'עצרת', ואת שינוי הלשון 'עצרת לה' א-להיך' מול 'עצרת תהיה לכם', מסביר המדרש (פסיקתא דרב כהנא, כח):
א"ר חנינה בר אדא: מה יפו פעמיך בנעלים (שה"ש ז, ב). 'בנעל' אין כתיב כאן אלא 'בנעלים'. בשתי נעילות - נעילה בפסח, נעילה בחג (=סוכות).
אמר הקב"ה לישראל: בניי, נועלים אתם בפנַי בפסח ואני נועל בפניכם בחג.
<אני נועל בפניכם בחג> - ואני משיב רוחות ומעלה ענני' ומוריד גשמים ומפריח טללים ומגדל צמחים ומדשן פירות,
ואתם נועלים בפניי בפסח - ואתם יוצאים וקוצרים ומוציאים אותה מליאה ברכות.
ביאורו הנכון של מדרש זה כך הוא:
המדרש מבאר הן את הפסוק בשיר השירים והן את שני הפסוקים שיש בהם המילה 'עצרת', על פי המשמעות החקלאית של שני המועדים פסח וסוכות. בכל אחד מרגלים אלה יש עצירה = נעילה. בסוכות הקב"ה נועל את ישראל בבתיהם למשך ימי החורף, שבו בני ישראל נמצאים בבתיהם, והקב"ה כביכול בחוץ, שהרי הוא משיב רוחות ומוריד גשמים. בפסח בני ישראל נועלים כביכול את הקב"ה, כלומר נועלים את הרוחות והגשמים, והקב"ה הוא כביכול נעול בימי הקיץ, אז בני ישראל יוצאים החוצה למצוא את ברכות המים שנתמלאו בחורף, לקצור את השדות ולאסוף את היבול.
זהו ההסבר מדוע פעם אחת כתוב 'עצרת לה' א-להיך' - כאשר בני ישראל נועלים את הקב"ה, ופעם 'עצרת תהיה לכם' - כאשר הקב"ה נועל את ישראל.
מדרש זה נתפייט בידי ר' יצחק בר יצחק, בתוך פיוט מסוג 'ביכור' (=תוספת לפיוט 'מעריב') שכתב לליל שמיני עצרת. ר' יצחק בר יצחק (היתום) היה פייטן צרפתי, בן סוף המאה הי"א ותחילת המאה הי"ב. הוא עמד בקשרי שאלות ותשובות עם ר' שלמה בר שמשון (וורמייזא) וכנראה אף עם רש"י. אפשר שגם הוא למד בעצמו בוורמייזא בסוף המאה הי"א (כמו הרבה חכמים צרפתיים אחרים), על כל פנים הוא מכנה עצמו באקרוסטיכון של אחד מפיוטיו בכינוי 'משואבי מימיו' של ר' מאיר ש"ץ. הוא אהב לכתוב פיוטי 'ביכור' למועדים, גם זאת בעקבות ר' מאיר ש"ץ, שחידש בעצמו את סוג הפיוטים הזה.
בתוך הפיוט המתחיל 'יספת ה' לגוי נכבדת' הוא כותב:
'מה יפו פעמייך' בשתי נעילות
אביב יֶרַח - ליושב תהילות
נעימים לצאת ולקצור מלילות
בירח האיתנים - עצרת לבני מקהילות
5 רוחות וגשמים לבא ימים ולילות
מגדלי צמחים ומעלי שיבולות
ביאור (על פי המדרש הנ"ל): 1 מה יפו פעמייך: חגיהם של ישראל יפים. בשתי נעילות: 'בנעלים', כמו שמבואר במדרש, בנעילת פסח ובנעילת סוכות. 2 אביב ירח: בחודש ניסן, היינו בפסח. ליושב תהילות: הנעילה היא לקב"ה ('עצרת לה' א-להיך'). 3 נעימים: ישראל. לצאת וכו': אז הם יכולים לצאת מנעילת החורף, ולהתחיל לקצור במשך הקיץ. 4 בירח האיתנים: בתשרי, כלומר בחג הסוכות. בני מקהילות: הנעילה היא לישראל. 5 רוחות וכו': אז ישראל נעולים בביתם והרוחות והגשמים באים ביום ובלילה. 6 מגדלי וכו': בחורף הרוחות והגשמים מגדלים צמחים ושיבולים לישראל.
אברהם פרנקל
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות