ספר זוכר ברית אבות

©

כל הזכויות שמורות למחבר

אסור לשכפל / להעתיק / לצלם וכו'

ללא רשות בכתב של המחבר

(ניתן להעתיק קטעים מהספר שלא למטרות מסחריות)

נדפס בישראל

Printed in Israel

התש"ע - 2010

כתובת המחבר:

רפאל משה דלויה - הר ברכה, ד.נ לב השומרון 44835

טל': 02-9978173

 

מנהגי חודש אלול ועשרת ימי תשובה 

מתוך ספר "זוכר ברית אבות" על מנהגי אבותינו שבמרוקו

חודש אלול ועשרת ימי תשובה

א. בסליחות, יש שנהגו לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כל פעם שאומרים "ויעבור"[1].

ב. אחרי "עננו אלוהי אברהם", אומרים "עננו העונה בעת רצון" וכן על זה הדרך[2], כפי שזה מופיע במחזור "זכור לאברהם".

ג. כשאומרים "עננו אלוהי המרכבה" יש שעונים ב"ה וב"ש.

ד. לפי הנוסח שלנו, הסדר כך[3]: אחרי "לכודים אסירי התקוה" אומרים "אלוהינו ואלוהי אבותינו תבוא לפניך תפלתנו" וכו' (בלי המילים "אנא ה' ") עד "כי אמת עשית ואנחנו הרשענו", אח"כ אומרים "רבונו של עולם... הלילה הזה לה' " וממשיכים "לעינינו עשקו עמלנו... אבל חטאנו אנחנו ואבותינו" ואומרים "לה' אלוהינו הרחמים והסליחות" וכו'.

ה. מראש חודש אלול עד הושענא רבא, נוהגים לומר בשחרית,  לפני "קוה" את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (תהלים כ"ז). ובשבת אומרים את המזמור במוסף אחרי "רבי חנניה... יגדיל תורה ויאדיר" וממשיכים "אין כאלוהינו" וכו'.

ו. מראש חודש אלול עד הושענא רבא, המנהג במרראכש להתחיל את ערבית במזמור "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"[4] (תהלים ל"ב) במקום "לדוד ה' אורי וישעי" (תהלים כ"ז).

ז. מראש חודש אלול עד הושענא רבא, נוהגים לומר בערבית,  אחרי "שיר למעלות אשא עיני" (תהלים קכ"א), (לפני "קוה") את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (תהלים כ"ז).

ח. בליל שבת אומרים "לדוד ה'  אורי  וישעי"  [5]  (תהלים כ"ז), ובמרראכש יש שנהגו לאמרו בליל שבת תשובה בלבד[6].

ט. בעשרת ימי תשובה, אם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט", אינו חוזר[7].

י. בשבת תשובה, אומרים אבינו  מלכנו [8],  ויש  שנהגו  שלא לאמרו[9].

יא. בשחרית, בערב יוה"כ לא אומרים מזמור לתודה[10].




[1]  וכך שמעתי מפי הרה"ג אברהם חפוטא שליט"א. והרה"ג שלום גבאי שליט"א אמר לי שכך המנהג.

[2]  ראה עמוד 190, וכן מחזור 'זכור לאברהם'.

[3]  ראה מחזור 'זכור לאברהם'.

[4] וכך אמרו לי הרה"ג שמעון ביטון שליט"א והרה"ג שלום גבאי שליט"א. וראה בסידור 'אבותינו' של הפייטן הרה"ג מאיר אלעזר עטיה שליט"א. 

[5]  וכ"כ הרה"ג יוסף בן נאיים זצ"ל בספרו 'נוהג בחכמה', עמוד רל"ט. וכך אמר לי הרה"ג שלום גבאי שליט"א.

[6]  כך אמר לי הרה"ג שמעון ביטון שליט"א.

[7]  שולחן ערוך או"ח סימן קי"ח סעיף א': "השיבה שופטינו חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט, ומר"ה ועד יום הכפורים, חותם המלך המשפט. הגה מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אין צריך לחזור" וכו'.

וכ"כ הרה"ג יוסף משאש זצ"ל בספרו 'מים חיים' חלק א' חאו"ח, סימן ש"ז, שם הסביר כי הכלל הוא שספק ברכות להקל אפילו נגד מר"ן זצ"ל, ולכן פוסקים בעניין זה כמו מור"ם זצ"ל. וכך הוא כתב גם בספרו 'אוצר המכתבים' חלק ג' סי' אלף תתקמו. וכ"כ הרה"ג ברוך אברהם טולידאנו זצ"ל, בספרו 'רינה ותפילה', סימן תקפ"ב. וכ"כ הרה"ג אברהם חפוטא שליט"א בסידורו 'אשל אברהם'. וכ"כ הרה"ג יוסף חיים זצ"ל, ראה בספרו 'בן איש חי', שנה א', פ' ניצבים, הל' י"ט.

[8]  כך קיבלתי ממור זקני הרה"ג יצחק דלויה זצ"ל. וכך אמר לי הרה"ג שמעון ביטון שליט"א.

[9]  ראה לעיל עמוד 77 הערות 157. וכ"כ מור"ם זצ"ל בשו"ע או"ח סי' תר"ד סע' ב'.

[10]  ראה לעיל עמוד 97 הערה 220. וכ"כ מור"ם זצ"ל בשו"ע או"ח סי' תר"ד סע' ב'.