©
כל הזכויות שמורות למחבר
אסור לשכפל / להעתיק / לצלם וכו'
ללא רשות בכתב של המחבר
(ניתן להעתיק קטעים מהקובץ שלא למטרות מסחריות)
נדפס בישראל
Printed in Israel
התשס"ד - 2004
כתובת המחבר:
רפאל משה דלויה - הר ברכה, ד.נ לב השומרון 44835
טל': 02-9978173
הוצאת מכון בני יששכר - ירושלים
אוצרות המגרב
רח' אהלי יוסף 3 ירושלים
טל': 02-5372265
פקס: 02-5382093
E-mail: ormaarav@inter.net.il
בסיוע מכון הר ברכה שליד הישיבה
מנהגי חודש אלול ועשרתימי תשובה מתוך ספר "זוכר ברית אבות"
חודש אלול ועשרת ימי תשובה
- בסליחות, נוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת כל פעם שאומרים "ויעבור"[1].
- בסליחות, בכל "ויעבור" נוהגים לומר אחרי "וסלחת... ונחלתנו" את הפסוק: "ויֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְֹשֵם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲֹשֶר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲֹשֶר אֲרַחֵם" (שמות ל"ג, י"ט).
- אחרי "עננו אלוהי אברהם", אומרים "עננו העונה בעת רצון" וכן על זה הדרך[2], כפי שזה מופיע במחזור "זכור לאברהם".
- כשאומרים "עננו אלוהי המרכבה" יש שעונים ב"ה וב"ש.
- לפי הנוסח שלנו, הסדר כך[3]: אחרי "לכודים אסירי התקוה" אומרים "אלוהינו ואלוהי אבותינו תבוא לפניך תפלתנו" וכו' (בלי המילים "אנא ה'") עד "כי אמת עשית ואנחנו הרשענו", אח"כ אומרים "רבונו של עולם... הלילה הזה לה'" וממשיכים "לעינינו עשקו עמלנו... אבל חטאנו אנחנו ואבותינו" ואומרים "לה' אלוהינו הרחמים והסליחות" וכו'.
- מראש חודש אלול עד הושענא רבא, נוהגים לומר בשחרית, לפני "קוה" את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (תהלים כ"ז). ובשבת אומרים את המזמור במוסף אחרי "רבי חנניה... יגדיל תורה ויאדיר" וממשיכים "אין כא-לוהינו" וכו'.
- בליל שבת לא אומרים "לדוד ה' אורי וישעי" (תהלים כ"ז). וברבאט יש שנהגו לאומרו[4].
- בעשרת ימי תשובה, אם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט", אינו חוזר[5].
- בשבת תשובה, אומרים אבינו מלכנו (ראה לעיל עמוד 33 הערה 84).
- בשחרית, בערב יוה"כ לא אומרים מזמור לתודה[6].
[1] וכך שמעתי מפי הרה"ג אברהם חפוטא שליט"א.
[2] ראה עמוד 68, וכן מחזור 'זכור לאברהם'.
[3] ראה מחזור 'זכור לאברהם'.
[4] כ"כ הרה"ג יוסף בן נאיים זצ"ל בספרו 'נוהג בחכמה', עמוד רל"ט.
[5] שולחן ערוך או"ח סימן קי"ח סעיף א': "השיבה שופטינו חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט, ומר"ה ועד יום הכפורים, חותם המלך המשפט. הגה מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אין צריך לחזור" וכו'. וכ"כ הרה"ג יוסף משאש זצ"ל בספרו 'מים חיים' חלק א' חאו"ח, סימן ש"ז, שם הסביר כי הכלל הוא שספק ברכות להקל אפילו נגד מרן זצ"ל, ולכן פוסקים בעניין זה כמו מור"ם זצ"ל. וכן, כ"כ בספרו 'אוצר המכתבים' חלק ג' סי' אלף תתקמו. וכ"כ הרה"ג יוסף חיים זצ"ל, ראה בספרו 'בן איש חי', שנה א', פ' ניצבים, הל' י"ט.
[6] ראה לעיל הערה 104. וכ"כ מור"ם זצ"ל בשו"ע או"ח סי' תר"ד סע' ב'.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות