לפרשת נח ('וראיתיה לזכור ברית') ולפרשת לך לך ('ואתה את בריתי תשמור')
המהר"ם מרוטנבורג היה גדול חכמי גרמניה (אשכנז) במחצית השניה של המאה הי"ג. פיוטיו כולם שייכים לתקופה המאוחרת של הפייטנות האשכנזית, וביניהם כמה מן הפיוטים האחרונים שנתקבלו לסדר התפילה של קהילות אשכנז. אחד מפיוטיו נכתב לברית מילה שחלה בשבת.
פיוט זה עדיין לא נדפס, אבל פורסם ממנו צילום מתוך אחד מכתבי היד העתיקים שבו הועתק. כתב יד זה נכתב עוד בזמן חייו של המהר"ם (כלומר לפני שנת ה' נג - 1293). זאת ניתן ללמוד מן הכותרת, שנכתבה על ידי אחד מתלמידיו:
פיוט זה תיקן מורינו הרב ר' מאיר שיחיה לברית מילה
הברכה 'שיחיה' מוכיחה שהפיוט נעתק עדיין בחיי מחברו.
נביא תחילה את הפיוט ואת ביאורו, ואחר כך נבהיר את סוגו, את מבנהו המיוחד ואת תכנו. כפי שנראה להלן, כל מחרוזת אי זוגית היא דברי שבח של עם ישראל ('מי כמוך') לקב"ה, וכל מחרוזת זוגית הם דברי הקב"ה (מי כמוני') לישראל.
סימן: מאיר הקטן
מי מצרף כאש מכבֵּס כְּבוֹרית
כמוך וָאֶשָּׁבַע לָךְ ואבוא בברית (יח' טז, ח)
מי אמר וָתֶהִי, ופינָּה דרך באחרית
כמוני האדון אשר אתם מבקשים, ומלאך הברית (מלא' ג, א)
5 מי יִדְמֶה בענן בקשת זהורית
כמוך וראיתיה לזכור ברית (ברא' ט, טז)
מי <רמי קומה> יְגַדֵּעַ, מְסַעֵף פּאּורית
כמוני וְכָרַתִּי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית
(יר' לא, ל)
מי העמד בהֵרָאותו, וְיֵז נֶצַח בפֻרְפְּרִית
10 כמוך אשר לא הֵקימו את דברי הברית (יר' לד, יח)
מי קָל, מהרה יביא, נסתַּר בנחל כְרית
כמוני א-להי ישראל אנוכי וכרתי ברית (יר' לד, יג*)
מי טָכוּס ביִרְאָה ערבית ושחרית
כמוך ועתה לכה ונכרתה ברית (ברא' לא, מד*)
15 מי נִינַי יְקַוּוּ, בְּנֵי אֲמָתִי עברית
כמוני ונתתי פעולתם באמת ובברית (יש' סא, ח*)
מי נושא עוון ועובר לשארית
כמוך השרים והעם אשר באו בברית (יר' לד, י)
מי ידמה לך וכו'
ביאור:
1. הקב"ה הוא מצרף כאש (מלא' ג, ב). 2 לך: פנייה אל הקב"ה (בשינוי משמעות מן הפסוק המקורי). 3 אמר ותהי: בעת בריאת העולם. ופינה דרך באחרית: יפנה לו דרך שבה יבוא בעת הגאולה. 4 האדון: הקב"ה, או: המלאך, עיין במפרשי הפסוק. 5 ידמה בענן: נראה כקשת זוהרת, יחז' א, כח. 6 וראיתיה: כאשר עם ישראל רואה את הקשת היא סימן לזכירת ברית הקב"ה ליושבי הארץ. <רמי ראש> המילים נמחקו בכתב היד (צנזורה), והכוונה לגויים. מילים אלו הושלמו על פי השערה. 7 מסעף פאורית: כורת את הצמרת, על פי יש' י, לג: 'הנה האדון ה' צב-אות מסעף פֻארה במערצה, ורמי הקומה גדועים והגבוהים ישפלו'. 8 וכרתי: לעתיד לבוא. 9 העמד בהראותו: כנראה פירושו: יעמוד וכולם יראוהו. ויז נצח בפורפרית: דמם של הגוים ('נצח') יזה על מעילו של הקב"ה, על פי יש' סג, א וכו': 'מדוע אדום ללבושך... ויז נצחם על בגדי'. ופורפירא הוא מעיל. 10 אשר לא הקימו: אלה הגויים. 11 קל: אליהו הנביא, שהיה רץ ברגליו. יביא: הקב"ה יביא אותו. נסתר בנחל כרית: הוא אליהו שנסתר בנחל כרית, מ"א, יז, ג. 13 טכוס: מקושט ומוכתר בתפילותיהם של ישראל כשקוראים את שמע. 14 ועתה לכה: אלה דברי עם ישראל לקב"ה. ברית: ברית מחודשת. 15 ניני: בני. יקוו: ישימו תקוותם בי (דברי הקב"ה). בני אמתי עברית: עם ישראל מכונה 'אמה עבריה' של הקב"ה. 16 פעולתם: שכרם. 17 ועובר: ועובר על פשע. לשארית: לישראל. השרים והעם: כל עם ישראל.
סוג הפיוט, מבנהו ותוכנו
המהר"ם בנה את הפיוט על הביטוי 'מי כמוך' -- והוא מסוג הפיוטים האמורים להשתלב בתפילת נשמת בסמוך לקטע 'מי כמוך מציל עני מחזק ממנו'. יש שאמרו את הפיוטים מסוג זה לפני 'מי ידמה לך', וכך גם נאמר הפיוט שלפנינו על פי עדות כתב היד שממנו הוא מועתק.
לפני המהר"ם עמדה דוגמא לפיוט כזה שנאמר בהרבה מקהילות אשכנז ביו"ט ראשון של שבועות ובשבת בראשית (הוא הפיוט 'מי אדר והוד', העוסק בעשרה לבושים של הקב"ה). פיוט זה היווה גם את הדוגמא למבנה של שני טורים בכל מחרוזת, וגם לחלוקת הביטוי 'מי כמוך' בין שני טורים אלה: טור ראשון שבכל מחרוזת פותח ב'מי' והשני ב'כמוך'. שניים מן הביטויים המיוחדים שהמהר"ם עשה בהם שימוש לקוחים אף הם מן הפיוט האשכנזי 'מי אדר והוד': טכוס (13), פורפרית (9).
כל טורי הפיוט שלפנינו חורזים בחרוז אחד 'רית'. ניכר מייד שכל טור שני אינו אלא קטע פסוק המסתיים במילה 'ברית', שהיא נושא הפיוט כולו. לעיתים מובא הפסוק בשינוי קל (אפשר שבחלק מהמקרים מדובר בשינוי נוסח במקרא עצמו). מטרתו של הפיוט היא אפוא לתת שבח לקב"ה בעניינים שונים הקשורים ל'ברית'. אבל חלק גדול מן הפסוקים שהמהר"ם מצא לפיוטו הינם במקורם דברי הקב"ה שבפי הנביאים. כדי לשבץ גם פסוקים אלה, חידש המהר"ם ושינה את הביטוי 'מי כמוך' ל-'מי כמוני' אחת לכל שתי מחרוזות. בדרך זו יוצר הפייטן כביכול דו שיח בין עם ישראל (או שליח הציבור) לבין הקב"ה. במחרוזות האי-זוגיות מביא עם ישראל דברי שבח לקב"ה, ובמחרוזות הזוגיות עונה לו הקב"ה בדברי הבטחה וגאולה הקשורים אף הם ל'ברית'.
בזמנו של המהר"ם כבר נתקבעה במנהג אשכנז מערכת היוצר לברית מילה של הראב"ן, שחוברה בתחילת המאה הי"ב. הפיוטים שבמערכת זו עוסקים רבות ב'תולדותיה' של מצוות המילה במקרא, ובהלכות המצווה. על כן בחר המהר"ם להתמקד בנושא אחר -- הוא הברית שבין עם ישראל לקב"ה, וביחוד הברית המחודשת הצפוייה לבוא לעתיד לבוא. דרך אגב מזכיר הפייטן גם את הברית שבין הקב"ה לבין כל בני האדם (לאחר המבול), ואת הקשת, שהיא סימנה של הברית הזו.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות