מתוך האופן של ר' שמעון בר יצחק לשבועות
בשנים האחרונות נתפרסם השיר הבא:
'ועתה בנים שירו למלך בתפארת מפואר
ואשרי עבדיו המשמיעים בקול שבחו'
שיר זה נקלט בעיקר בגלל המנגינה המיוחדת שנתחברה לו, שתפסה קהלים רבים ומגוונים. מילות השיר נראות במבט ראשון משונות, ובלי ידיעת מקורן הן נראות כמשפטים חתוכים ובלתי שלמים. גם לא ברור לגמרי הקשר שבין שני החלקים.
באמת שני המשפטים לקוחים מפיוט 'אופן' של ר' שמעון בר יצחק לשבועות, שנהגו שאומרו בכל מנהגי אשכנז, צרפת ורומניה. הפיוט, שתחילתו היא 'ועתה בנים שירו למלך', הוא חלק ממערכת יוצר הבנוייה על פסוקי משלי פרק ח. הפרק הזה נדרש על התורה, והוא מפוייט הרבה בפיוטי שבועות.
פיוט היוצר מתוך המערכת הנ"ל מביא קטעי פסוקים החל מפרק ח, פסוק כב. לאחר פיוט היוצר בא 'סילוק', המפייט את פסוקים ל-לא, והאופן שלאחריו בנוי על פסוק ל"ב: 'ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמֹרו'. הפיוט האחרון במערכת הוא 'זולת', והוא מפייט את פסוקי משלי ח, לג - ט, א.[1]
הפייטן חילק את הפסוק לחמשה חלקים, ושם כל חלק בראש אחת ממחרוזות האופן:
ועתה בנים
שמעו לי
ואשרי
דרכי
ישמורו
לפי זה ברור שהשיר הנזכר למעלה בנוי משני טורים - הטור הראשון של המחרוזת הראשונה, ובדילוג אל הטור הראשון של המחרוזת השלישית.
פיוטי האופן נאמרים בתוך ברכת יוצר אור בסמוך לפסוקים 'קדוש קדוש קדוש' וכו' ו- 'ברוך כבוד ה' ממקומו', שהם דברי המלאכים הנאמרים בקדושה. כל פיוטי האופן עוסקים בקדושה הנאמרת על ידי האופנים וחיות הקודש בכל יום, ולעיתים גם ביחס שבין קדושת המלאכים לקדושה הנאמרת במקביל על ידי עם ישראל. מטבע הדברים באים בפיוטי האופן הרבה ממדרשי ההיכלות, כך על כל פנים בפיוטי האופן מן האסכולה האיטלקית-אשכנזית-צרפתית. האופן של ר' שמעון בר יצחק אינו שונה הרבה מפיוטי אופן אחרים, אלא שהוא מתמקד יותר בהזמנת עם ישראל לומר קדושה, ופחות בקדושת המלאכים. אין בו התייחסות כלשהי המיוחדת לחג השבועות (פרט לשימוש בפסוק ממשלי הנדרש בעניין התורה ונתינתה).
מתוך פיוט האופן נביא את המחרוזות הראשונה והשלישית, ששורות השיר הנ"ל פותחות אותן:
וזה נוסח המחרוזת הראשונה במלואה:
ועתה בנים שירו למלך בתפארת מפואר
ברקמי שיר מעוטר ומתואר
בהוד והדר ושבח מבואר
בעטרת גאות וכתר נורא יתפאר
המחרוזת הראשונה היא כעין הזמנה לישראל לומר את פסוקי הקדושה. הבנים אלו ישראל, והמלך הוא הקב"ה. הפייטן מביא שורה של דברי שבח לקב"ה, כולם לקוחים מממדרש היכלות רבתי. השיר של המלאכים ודברי השבח של ישראל הם הכתרים המעטרים את הקב"ה.
המחרוזת השלישית עוסקת גם היא בקדושת ישראל ובדרך ביצועה:
5 ואשרי עבדיו המשמיעים בקול שבחו
כי ערבים לפניו ומקובלים נכחו
שמעיאל השר משמיעם בכוחו
לשתק 'המון מעלה' ברון בני אזרחו
5 'עבדיו' הם ישראל (ולא המלאכים, כפי שפירש היידנהיים ומפרשים אחרים בעקבותיו). הם משמיעים את דברי הקדושה בקול, ותפילתם ערבה ומקובלת לפני הקב"ה (6). המלאך 'שמעיאל' תפקידו להשמיע את דברי ישראל ביתר חוזקה. הוא משתיק את המלאכים ('המון מעלה', 8) בעת שישראל אומרים את הקדושה, כי אין למלאכים רשות לומר קדושה לפני 'בני אזרחו' = ישראל, בני אברהם (הוא 'איתן האזרחי').
אברהם פרנקל
avrahamf@gmail.com
[1] כל פיוטי המערכת נכללים במחזורי אשכנז ליום ראשון של שבועות. פיוט האופן נאמר במנהג המזרחי גם ביום ב' של שבועות (בחו"ל). הפיוטים נדפסו במחזור לשבועות מהד' י' פרנקל, עמ' 97 (יוצר), 102 (סילוק), 142 (אופן), 163 (זולת).
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות