בערב ראש השנה נהוג להרבות בסליחות בכל מנהגי אשכנז (הן במנהגי מערב אירופה, והן במנהגי מזרח אירופה, שאחד מהם -- מנהג פולין -- הוא המנהג הנפוץ היום). כבר בדורות קדומים באופן יחסי נכתבו סליחות במיוחד ליום זה, אשר מדגישות את ההכנות ליום ר"ה, יום הדין והמשפט, ואת מצוות היום -- תקיעת השופר. מסדרי המנהגים בקהילות השונות ייחדו לערב ראש השנה גם סליחות אחרות, שאמנם לא נכתבו דווקא ליום זה, אולם זכו להיאמר בו בקביעות במשך דורות רבים, הרבה לפני שנתקבעו מנהגי הסליחות לשאר הימים.
בין הסליחות לערב ראש השנה כלולות סליחות של כמה מגדולי הפייטנים ותלמידי החכמים, ונציין את המפורסמים שבהם:
1. הפתיחה 'ה' א-להי הצבאות' היא של רש"י (רש"י הוא גם מחברה של הפתיחה לצום גדליה).
.2. 'אנא עוררה' -- מחברה הוא כנראה ר' שלמה בר מנחם, פייטן מזרח אירופי שחיבר גם את הפיוט 'שלש עשרה מידות'. סליחה זו נכתבה במיוחד לערב ראש השנה.
3. 'אל א-לוה דלפה עיני' -- ר' יואל בר יצחק הלוי, אבי הראבי"ה, אשר למד אצל רבינו תם והביא מצרפת לאשכנז את השיטה הספרדית לשבץ פסוקי מקרא במשמעויות חדשות ומפתיעות. גם סליחה זו נכתבה במיוחד לערב ראש השנה.
4. 'אדון מועד כתקח' -- מקובל שמחברה הוא ר' יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא ר' יוסף בכור שור. אבל יתכן ומחברה הוא ר' יוסף אבן אביתור, שכמה מפיוטיו הגיעו לאשכנז דרך צרפת. לטובת זיהוי זה עומדת מפת תפוצתו הרחבה של הפיוט, הביטוי 'במו פי', וביטויים מיוחדים נוספים.
5. .'אך בך לדל מעוז' -- סליחה מיוחדת זו (שאין בה כל חרוז!) נתחברה על ידי ר' שלמה הבבלי (איש איטליה במאה העשירית), והיא מיוחסת לו כבר על ידי ר' יוסף קרא, בפירושו לאיכה. ג, מא ('נשא לבבינו אל כפיים'): '... נשא אדם לבבו עם כפיו אל ד' בשמים - תשובתו מתקבלת. פרש ידיו השמים ואין לבו מכוין לאביו שבשמים - אין תשובתו מתקבלת, הוא שיסד ר' שלמה הבבלי "שוה לכף שית הקרב / שלוך שרץ וטבילה תעל"' [כלומר: יש להשוות את הכף והקרב (הלב), להשליך את השרץ, ואז הטבילה תעלה].
6. השלישיה 'א-ל אמונה' נתחברה על ידי ר' אפרים מרגנסבורג, תלמיד חבר לר' תם. בכל טור שלישי יש פסוק עם מילת 'משפט', ומכאן שגם סליחה זו נכתבה במיוחד לערב ראש השנה.
7. הסליחה 'חיים ארוכים' מחברה אינו ידוע. היא שייכת לקבוצת סליחות בעלות מבנה דומה (כל מחרוזת מתחילה ומסתיימת במילה קבועה -- בפיוט זה המילה היא 'חיים'). כל הסליחות האלה נתחברו במזרח אירופה במאות הי"ב-י"ג, ונתפרסמו רק במנהגי מזרח אירופה.
8. הסליחה 'שלש עשרה מידות' נתחברה, כנאמר לעיל, על ידי ר' שלמה בר מנחם.
9. הפיוט המפורסם 'זכור ברית אברהם' ... 'אבדנו מארץ טובה' הוא של רבינו גרשם מאור הגולה.
10. הבקשות המיוחדות נתחברו (רובן ככולן) על ידי רב סעדיה גאון, ונראה שהגיעו לאשכנז דרך איטליה.
11. התחינה 'תפלה תקח' מחברה הוא ר' מאיר בר יצחק ש"ץ, החזן המפורסם של וורמייזא במאה הי"א (מחבר הפיוט 'אקדמות'). הפייטן מתאר את מעשה קרבן התמיד שבכל יום, בעיקר על פי מסכת תמיד. חיבורו של פיוט זה מוכיח שבזמנו של ר' מאיר ש"ץ נאמרו הסליחות בשעות הבוקר המוקדמות, ולא בלילה.
שנה טובה -- כתיבה וחתימה טובה
.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות