בפיוט 'ונתנה תוקף' מעמיד הפייטן ניגוד חריף בין אפסותו של האדם, לבין גדלותו של הקב"ה. 'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר ... משול כחרס הנשבר... כאבק פורח וכחלום יעוף. ואז באה נקודת המעבר : ואתה הוא מלך א-ל חי וקיים .. אין קצבה לשנותיך וכו'. 'ואתה' -- ו' הניגוד - אבל בניגוד לכל מה שנאמר עד כאן -- אתה הוא מלך חי וקיים.
המנהג הרגיל הוא שהקהל אומר את המשפט 'ואתה הוא' בקול, ובכך באה ההדגשה של הניגוד. במחזורים שונים מודפס המשפט באות גדולה יותר, כדי להדגיש שכאן יש ענייה של הציבור.
סגירת ארון הקודש (הפתוח עוד מתחילתו של הפיוט) גם היא באה לאחר המשפט 'ואתה הוא מלך א-ל חי וקיים', ולא לפניו.
יש לשים לב גם לניגונים השונים, שחלקם אמנם מדגישים את הניגוד, אבל חלקם מסתיימים, שלא כהוגן, במילים 'וכחלום יעוף'. יש קהילות המבצעות בבית הכנסת את הניגון של יאיר רוזנבלום, ושם במיוחד יש להדגיש את המעבר, כדי להעמיד את הדבר על תיקונו.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות