מנהגי ההפטרה
רבים ומגוונים הם מנהגי ההפטרה של שבת שובה בקהילות אשכנז. לפי התוספות (מגילה לא, ע"ב) הפטרות שבת שובה (ושבת האזינו, אם זו חלה בין יום כיפור לסוכות) מהוות המשך לסדר ג' דפורענותא וז' דנחמתא:
"וסדר זה מתחיל בפינחס וסימנך דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש, ולעולם שוש אשיש ב'אתם נצבים' דהיינו שבת שלפני ר"ה, לפי שהוא סוף הנחמות, ו'דרשו' בצום גדליה ו'שובה' בשבת שלפני יום הכיפורים, וכשיש שבת בין יום הכיפורים לסוכות אז הוי 'דרשו' בשבת שלפני יום הכיפורים משום דכתיב ביה 'דרשו ה' בהמצאו' והיינו בימי תשובה, ו'שובה' בין כפור לסוכות דכתיב בה 'ונתתי לך יורה ומלקוש', וכן 'וה' נתן קולו לפני חילו' דמישתעי במים, ושייך שפיר לפני סוכות, וזה המנהג לא ישתנה לעולם ע"פ הפסיקתא, וכן פירש ר"ת (= רבינו תם)".
לפי מנהג זה סוף הסימן 'שד"ש' משמעותו שוש אשיש, דרשו, שובה. ובאמת נוספה פסיקתא קצרה על 'דרשו' בחלק מכתבי היד של ספר הפסיקתא דרב כהנא, המהווה את המקור לכל מנהגי ההפטרות האלה באשכנז ובצרפת.
לפי מנהג שני, שנתקבל עד ימינו, בשבת שובה מפטירים תמיד 'שובה' וממשיכים 'תקעו שופר בציון' (יואל ב, טו), ואם פרשת 'האזינו' חלה בין יום כיפור לסוכות, מפטירים בה בשירת דוד, כמנהג הספרדים.
על מנהגי הפטרה נוספים אפשר לעיין באנציקלופדיה התלמודית בערך 'הפטרה'.
הפיוטים
פייטני אשכנז של המאה הי"ב עיטרו את ברכות קריאת שמע של שבת שובה במערכות יוצר מיוחדות, הכוללות, כנהוג, 3 פיוטים: גוף יוצר - לפני 'הכל יודוך', אופן - לפני 'קדושת היוצר', וזולת -- לפני 'עזרת אבותינו'.[1]
הקדום מביניהם הוא ר' מנחם בר מכיר, שפיוטיו לשבת שובה נתקבלו במנהגי מזרח אירופה ('מנהג פולין'). פיוט היוצר שלו הולך לפי סדר הפטרת 'שובה', וממשיך בפסוקי יואל, והוא מתחיל שם בפסוק 'וה' נתן קולו לפני חילו' (יואל ב, יא), ארבעה פסוקים לפני 'תקעו שופר בציון'. וכבר ראינו שגם בעלי התוספות נהגו כך בשבת האזינו. האופן של ר' מנחם בר מכיר מסודר לפי התחלות ארבעת הפסוקים הראשונים של פרשת 'האזינו'.
ר' אליעזר ברבי נתן (הראב"ן), איש מגנצא במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה, כתב מערכת יוצר נוספת, שנתקבלה במנהג אשכנז המערבי, היינו בקהילות אשכנז הותיקות שעל גדות נהר הריין. פיוט היוצר שלו מסודר לפי פסוקי ישעיה נה 'דרשו ה' בהמצאו', ואילך. אבל פסוקי מחרוזות ה'קדוש' שלו מסתיימים בסדרת פסוקים המתחילים 'שובה' (שובה ישראל עד, שובה ה' את שביתנו, שובה ה' רבבות אלפי ישראל, שובה ה' עד מתי והנחם, שובה ה' חלצה נפשנו, שובה אלי כי גאלתיך, תושעי בנחת ושובה / ארפא משובתם...). גם האופן שלו, כמו זה של ר' מנחם, מסודר על פי פסוקי 'האזינו', כפי שנראה להלן. לפי זה מתקבל על הדעת שמנהגו של הראב"ן היה כמנהג בעלי התוספות שהזכרנו, אלא שהוא רצה לשלב גם את פסוקי 'דרשו' עבור אותן שנים שמפטירים בהן 'דרשו' בשבת שובה (ואולי ויתרו בשנים אלה על אמירת האופן, שאינו קשור לפרשת 'וילך').
המערכת השלישית נכתבה על ידי פייטני וורמייזא בסוף המאה השתים עשרה, גוף היוצר הוא של ר' מנחם בר יעקב, והאופן והזולת של ר' אלעזר הרוקח. פיוטי המערכת הזו אינם מביאים סיומות מקראיות רצופות לא מפרשת האזינו ולא מהפטרות שבת שובה, ולפיכך הם מתאימים להיאמר בכל שנה. כמובן באות בהן סיומות מקראיות רבות בעניין התשובה, ומשובצים בהם מדרשים רבים, בעיקר מפסיקתא 'שובה'.
האופן של ר' אליעזר בר נתן עשוי בדרך מיוחדת (ראו בהדפסת הפיוט בתמונה המצורפת):
בכל מחרוזת (בית) מוקדשת המחצית הראשונה להקדשת הקב"ה בעולמות העליונים, ומנגד, המחצית השניה מדברת על הקדשת הקב"ה על ידי עם ישראל. כל טור שלישי נפתח במילה 'ואני'. בניית האופן בדרך זו נסמכת על מסורת אשכנזית, שתחילתה בר' בנימן בר זרח, בן המאה הי"א.
כל מחרוזת מתחילה במילה על סדר הפסוק 'כי שם ה' אקרא הבו גודל לא-להינו', שהוא פסוק מפרשת האזינו, המתאים להקדשת שמו של הקב"ה, לפי נושא הפיוט - אופן - העוסק בקדושת היוצר. כל טור רביעי הוא פסוק: על פי הסדר הבא:
שמעו מלכים ורוזנים האזינו
תנה הודך על השמים
שמעה עמי ואדברה
ואזעק אליך מצרתי ותשמע
מה אדיר שמך בכל הארץ
והגיון לבי יהיו לרצון אמרי
תהלת ה' ידבר פי
הפסוקים עוסקים בשמיעה ובאמירה, אבל, באופן מפתיע, הם מסתיימים במילים על סדר הפסוק: האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי. כדי להתאים את הפסוקים לתפקידם, הרשה לעצמו הפייטן לשנות לעיתים קצת את סדר המילים (ורוזנים האזינו - במקום והאזינו רוזנים; והגיון לבי יהיו לרצון אמרי) ואף את המשמעות (ותשמע -- נוכח מול גוף שלישי נקבה). שיטה זו, של בחירת פסוקים המשתרשרים לפסוק נוסף היא נדירה מאוד, ומוסיפה חן מיוחד לפיוט.
[1] כל מערכות הפיוטים הזכרות להלן נדפסו במחזור לימים נוראים, מהד' ד' גולדשמידט, כרך א' (ר"ה), עמ' 301 ואילך.
| קובץ מצורף | גודל |
|---|---|
| לשבת שובה.jpg | 43.71 ק"ב |
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות