רוב חוקרי הפיוט מחזיקים בדעה שהסילוק המפורסם 'ונתנה תוקף' פיוט ארץ ישראלי קדום הוא. חוקר התפילה אלבוגן כתב: 'לאור תפוצתו ולשונו מסתבר שהפיוט הזה בא מימי ראשיתו ממש של הפיוט' (התפילה בישראל [תרגום], עמ' 456, הערה 35). ישראל דוידזון העיר: 'אפשר לשער שהפיוט ונתנה תוקף הוא קדמון ביותר ושמו של ר' אמנון נקרא עליו רק מפי האגדה, כי צחות לשונו וסגנונו הקל מזכירים אותנו את התפלות היותר קדומות'. (אוצר השירה והפיוט, ו-451). לפי יוסף יהלום, מחברו של הפיוט הוא כנראה הפייטן הקדום יניי (לאות ולזכרון, ספר זכרון לאהרן מירסקי, עמ' 136).
במאמרי על ר' אמנון ממגנצא וגלגולי הפיוט 'ונתנה תוקף' ( http://www.piyut.org.il/articles/557.html ) הראיתי שכבר הקלירי ופייטני איטליה הקדומים הכירו את 'ונתנה תוקף', ושיערתי שר' אמנון, שחי במגנצא סביב שנת 1000 לספירה, היה כנראה חכם ממוצא איטלקי. הוא הכיר את הפיוט מן המסורות האיטלקיות, אמר אותו בבית הכנסת בקהילת מגנצא, ובעקבות זה יוחס באשכנז חיבור הפיוט לר' אמנון עצמו.
אמנם רוב חוקרי הפיוט מסכימים על דבר קדמותו של 'ונתנה תוקף', אך לא כולם. גדול חוקרי הפיוט בדורנו, פרופ' עזרא פליישר ז"ל, כנראה לא נטה לדעה זו. לאחר פרסום מאמרי כתב לי פרופ' פליישר מכתב תגובה, ובו פירט את הרהוריו בנושא. גם אם דעתו אינה מגובשת, ראוי להביא את הדברים לעיון הקוראים. אין אנו חייבים לקבל את דבריו בסוגיה זו, אולם כדאי מאוד לשים לב לשיקולים השונים הבאים במחשבתו של חוקר גדול, כשהוא בא לשקול את שאלת קדמותו של פיוט. להלן יבואו כמה משפטים מתוך דבריו, מיום כ' בתמוז תשס"ב:
"חסרתי בדבריך את הפקפוק באקסיומה שאתה פותח בה, ש'ונתנה תוקף הוא פיוט ארץ ישראלי קדום מאוד'. וכבר בעבר רמזתי שאפשר להטיל ספק בשתי האקסיומות, וששתיהן צריכות עיון ואישוש. הקטע הלוא יוצא דופן הוא מכל בחינותיו: כלום ראינו מעולם סילוק ארץ ישראלי קדום (מאוד!) הנע בכל מקורותיו בלא עיגון בחלקי קדושתא אחרים? כלום ראינו סילוק ארץ ישראלי (קדום!) ארוך, לפני ימיו של הקילירי (קל וחומר: לפני ימיו של יניי)? האם צורת הקטע צורה פייטנית היא? צורה של סילוק? האם לשונו לשון פיוט? (לדעתי: לא, לא, לא). האם ראינו קטע קדושתא ארץ ישראלי קדום שמדבר, כפי שיפה הגדרת, על גורל האדם באשר הוא? ואם הוא פיוט ארץ ישראלי קדןם מאוד היכן מקורותיו בגניזה? לפי מה שאני זוכר לא נרשמו אצלנו לפיוט הזה מקורות בגניזה אלא ארבעה בסך הכל, מהם, אם זכרוני אינו מטעני, רק אחד שנראה קדום. כל השאלות האלו צריכות להישאל קודם שניתן לקבוע לקטע זמן ומקום. בכל אופן ספק אצלי אם הקריטריונים הנקוטים בידינו בקביעת מקומם וזמנם של פיוטים (תקניים) תקפים במקרה הזה. קטע זה, כשם שאפשר שאכן נכתב במאה השישית בא"י כך אפשר שנכתב במאה הי"א באשכנז או באיטליה. ולפי 'תחושת הבטן' שלי (שהרי לא העמקתי בעניין זה כלל) סביר יותר להניח אליבא דבבא בתרא מאשר אליבא דבבא קמא. בין כך ובין כך הפיוט יוצא דופן, ומה שנלמד ממנו קודם שמבררים נקודות אלו לאשורן, תלוי ועומד."
עד כאן מדבריו של פרופ' פליישר ז"ל.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות