השיר עוסק בלקחים האישיים והחברתיים מהתנהגות גבורי מגילת אסתר.

גדוּלה / יעקב מעוז

והיה כי הגורל ישימך לראש

הישמר פן תנהג  כאחשורוש,

שכל היוצא מפיו בעיניו קדוש

והוא ריק מכל מידות אנוש.

היה כושתי, אישה אמיצה בכנותה

שלא רק על המלך השיכור עוותה

כי את דבר יועציו הפוחזים ביזתה

ולא חסה אף על  כתר מלכותה.

ואם גדולה סיפק לך הזמן,

היזהר שמא תהיה זו כגדולת המן,

שראשיתו נדמה למלך כאהוב וכנאמן

ואחריתו נבעט בחרפה לחוצות שושן.

היה כמרדכי שגורל עמו לא זנח

ואף לרגע מלבו לא נשכח

כי הוא משנה רק למלך נאלח

שמן העפר בא ואליו יילקח.

היה כאסתר שבדין קנתה גדולתה,

שחרפה מול המלך נפשה בשאלתה,

ואת עמה מיד צורר הצילה בבקשתה,

וגמולה רב, שנקבעה לדורות חגיגתה.