השיר יוצר זיקה בין תורת הניצוצות הקבלית לבין הלכידות החברתית הנדרשת

פעולה בשברים  / יעקב מעוז

 

בִּשְׁעָת הַבְּרִיאָה אוֹ בַּמַּפָּץ הַגָּדוֹל,

נַפוֹצוּ אוֹרוֹת אֶל כֹּל הָעֲבָרִים.

וּלְפֶתַע בָּעֲלָטָה שֶׁל הַיְקוּם הֶעַגוֹל,

נִצְנֵצוּ הֵבְזֶקִים כְּשַׁבְרִירֵי גֶּחָלִים.

וּלְפִי חָכְמַת-הַנִּסְתָר הַנְעֵלֶמֶת מִכֹּל,

נִזְרֵעוּ נִיצוֹצוֹת בְּלֵב כֹּל הַבְּרוּאִים.

בְבֵן מֶלֶך וּבְעָנִי בְּקָטוֹן כִּבְגָדוֹל,

נִיצוֹץ אֶחָד לְלֹא כֹּל מַשּוֹא פָנִים.

***

וְעַתָּה, אִם בְּאַהֲבַת שָׁלוֹם אָנוּ בּוֹחָרִים,

יָד בְיָד נֹאְחָז, גָם הֲרָפֶה גָם הֲיָכוֹל.

כֹּל בְּרִיָּה תְּנָדֵב מִנִיצוֹצוֹתֵיה הַזְרוּעִים,

אֶל אֵשׁ-הַאֵנוֹשׁוּת אֶל הַלַּהַב הַגָּדוֹל.

גַּחֶלֶת אֶל גַּחַל לְהָאִיר הַמַּחְשָׁכִים,

עַל זֹאת מְצֻוִּים כּוּלָנוּ לַעְמוֹל.

לְהַדְבִּיק הַאוֹרוֹת וּלְחַבֵּר הַשְׁבַרִים,

שֶׁל שְׁעַת-הַמַּפָּץ שֶׁל בְּרִיאָת הַכּוֹל.

 

• חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות