שבת בראשית בין השבתות המצויינות
את השבתות המצויינות (שצויינו בפיוטים מיוחדים בקהילות אשכנז) ניתן לחלק לקבוצות:
קבוצה א: שבתות בעלות פיוטים שהגיעו לאיטליה ולאשכנז מארץ ישראל -- שבתות של ארבע פרשיות (יוצרות וקרובות), ואולי שבת שובה ושבת הגדול (קרובה).
קבוצה ב: שבתות שצויינו באיטליה, ופיוטיהם נדדו צפונה: שבת ר"ח, שבת חנוכה (הראשונה), שבת הגדול (יוצרות), שבת בראשית
קבוצה ג: שבתות שצויינו בפיוטי יוצר כנראה לראשונה באשכנז וסביבותיה במאה הי"א ובתחילת המאה הי"ב: שבת שובה (יוצרות), שבתות חול המועד, שבת הפסקה (בין ארבע פרשיות), שבת נחמו, שבת חתן, שבת מילה
קבוצה ד: שבתות שצויינו בעקבות תאריכי גזירות: השבתות שבין פסח לשבועות, שבת לפני תשעה באב (מאה י"ב)
קבוצה ה: שבתות שצויינו לראשונה בסוף המאה הי"ב ובמאה הי"ג: שבתות לפני מועדים ואחריהם, שבת חנוכה השנייה, שבת הפסקה שנייה, שבתות נוספות ששובצו בהן פיוטים ספרדיים (וירא, שירה, יתרו, בהעלותך, חוקת) - בדרך כלל רק במזרח אירופה (מנהג פולין).
באופן די מפתיע, שבת בראשית נמצאת בקבוצה המוקדמת של הפיוטים שהגיעו מאיטליה. אחידות תפוצת פיוטי שבת בראשית בקהילות אשכנז השונות מלמדת שהמנהג הגיע לאשכנז כנראה מאיטליה (ראה להלן). פיוטים אחרים לשבת בראשית נהגו גם בקהילות איטליה, סיציליה, וצרפת (ראה למשל ב'סדר טרוייש'), ולכן נראה שמקור המנהג לציין את שבת בראשית בפיוטים הוא קדום, ומקורו באיטליה.
הכינוי 'שבת בראשית' ידוע לכל המאוחר מן המאה הי"ב (ספר הפרדס), אם כי עוד במאה הי"ד מסביר ר' אייזיק טירנא 'שבת שאחר החג נקרא שבת בראשית'.
גלגולי הפיוטים לשבת בראשית באשכנז[1]
פיוטי היוצר, האופן והזולת של שבת בראשית במנהגי אשכנז נותנים לנו הצצה מיוחדת לדרכי מסירתם ומעברם של פיוטים בין ארצות אשכנז, פולין, איטליה, ספרד וצרפת בימי הביניים.
פיוטי מנהג אשכנז המערבי (מנהג ריינוס):
יוצר: 'א-ל נישא' (ר' שלמה הבבלי)
אופן: 'לבעל התפארת' (ר' בנימן בר זרח)
זולת: 'אחשבה לדעת' (ר' שלמה הבבלי)
פיוטי מנהג אשכנז המזרחי (מנהג פולין):
יוצר: 'א-ל נישא' (ר' שלמה הבבלי)
אופן: 'שש כנפים כנופים' (ר' שלמה הבבלי, טיפיוט 18)
בתקופה מאוחרת יותר התחלף אופן זה באחד משני אופנים ספרדיים:
'שאלו שחקים' (ר' שלמה אבן גבירול, טיפיוט 18) או:
'יחו לשון' (ר' יהודה הלוי)
זולת: 'אחשבה לדעת' (ר' שלמה הבבלי)
ר' שלמה הבבלי, שחי סביב שנת 950 באיטליה (קרוב לודאי בצפון איטליה), חיבר מערכת יוצר הכוללת את הפיוטים: 'א-ל נישא' (יוצר), 'שש כנפיים' (אופן), ו'אחשבה לדעת' (זולת). שלשת הפיוטים נתחברו כנראה יחד, לפי דוגמא קדומה של הפייטן אמיתי בר שפטיה, איש אוריה (דרום איטליה), בן המאה התשיעית. אין זה ברור שהמערכת נתחברה עבור שבת בראשית (עיין להלן), אבל המחרוזת השנייה של פיוט היוצר גרמה כנראה לכך שהפיוט 'א-ל נישא', ובעקבותיו גם שאר חלקי המערכת, נתקבעו לשבת בראשית. וזו לשון המחרוזת:
בסוד ברה
ביושר אתחברה
בראשית ברא
באר ולדברה
פירוש: יחד עם כנסת ישראל (ברה) אתחבר כדי לבאר ולספר מעשי הקב"ה, שהוא 'בראשית ברא'.
עניינו של פיוט היוצר הוא תיאור בריאת העולם, והוא באמת מתאים לשבת בראשית. אף על פי כן אין כאן ייחודיות, שכן רוב פיוטי היוצר הקדומים של איטליה ואשכנז מספרים בבריאת העולם ולא בעניינו של המועד. קביעת פיוטי היוצר למועדים לפי כלל זה מנוסחת על ידי מחבר 'סדר טרוייש' כדלהלן:
"מתחילה היו קובעים היוצרות לפרשיות שמדברים בעניין היצירה (כלומר בריאת העולם) ולא במעין היום, ואח"כ נקבעו יוצרות שמדברים מעניין היום ולא במעניין היצירה כלל לא בהתחלה ולא בסוף". (סדר טרוייש, עמ' 39).
בניגוד ליוצר, המתאים לשבת בראשית, פיוטי האופן והזולת (להלן) אין להם קשר מיוחד לשבת זו. במאה הי"ב כותב ר' אפרים מבונא על הזולת 'אחשבה לדעת':
'איני יודע למה החזנים נהגו לאומרו פיוט זה אצל שבת בראשית, ותימה היא לי מה עניינו'.
מתמיהה זו ניתן דווקא ללמוד על מנהג אשכנזי מגובש ונפוץ לומר את הזולת דווקא בשבת בראשית.
האופן 'שש כנפיים' לא ידוע לנו משום כתב יד או חיבור מארצות הריינוס. הוא אינו נמצא בסדורי התפילה המערביים, ולא נמצא לו פירוש בשום כתב יד של ספרות פרשנות הפיוט הענפה שנתפתחה באשכנז המערבית החל מן המאה הי"ב. גם ר' אפרים מבונא, שתמה מדוע אומרים בשבת בראשית את הזולת 'אחשבה לדעת', אינו מזכיר אותו. האופן הזה אינו ידוע גם בצרפת. האופן, בעל האקרוסטיכון המוזר, גם לא שימש דוגמא לשום פיוט אשכנזי מאוחר ממנו.
מאידך, האופן ידוע לנו מתוך לא פחות מארבעה סידורים מזרח אירופאים, אף על פי שסידורים כאלה הם נדירים יחסית. הוא אף היה ידוע לר' אייזיק טירנא, שכותב עליו:
"שבת שאחר החג נקרא שבת בראשית, ואומר יוצר 'אל נשא', אופן 'שש כנפים' ובברונא 'שאלו שחקים' זולת 'אחשבה'."
עובדות אלה מלמדות כנראה, שהאופן הגיע למזרח אירופה ישירות מאיטליה, לא דרך ערי הריינוס. ידוע שכמה וכמה מנהגי תפילה עתיקים הגיעו למזרח אירופה ישירות מביזנץ, שלא דרך גרמניה. אבל כאן יש לפנינו דוגמא לא רגילה של פיוט איטלקי שהגיע למזרח אירופה ישירות, שלא דרך אשכנז המערבית.
אם אמנם כך הוא, הרי ברור שהמערכת כולה זרמה מאיטליה צפונה בשני מסלולים מקבילים. לפי זה יוצא שהמערכת הייתה נהוגה בשבת בראשית כבר באיטליה, גם אם לא נתחברה על ידי ר' שלמה הבבלי במיוחד לשבת זו.
אין זה ברור מדוע לא הגיע האופן 'שש כנפיים' גם לערי הריינוס. יש רגליים לדבר שמעמדו של פיוט האופן היה רופף בכמה תקופות בתוך מערכת היוצר האיטלקית אשכנזית, ולעיתים דילגו על אמירתו. על כל פנים, כבר בתקופה קדומה מאוד השלימו וצירפו את האופן של ר' בנימן בר זרח (בן המאה הי"א) לשבת בראשית.
במאה הי"ג הגיעו למזרח אירופה פיוטים ספרדיים, דרך צרפת. סוגי הפיוטים שהגיעו הם אופנים, מאורות, אהבות וגאולות. ביניהם הגיעו האופנים 'שאלו שחקים' ו'יחו לשון'.[2] אט אט העדיפו הקהילות לומר פיוטים ספרדיים, הן בגלל שפתם הפשוטה, המבנה והקצב הספרדי, והן בגלל הערכתם לחכמי צרפת, מוריהם בעלי התוספות, שנהגו לומר פיוטים ספרדיים. יתכן שבמקרה המסויים של שבת בראשית העדיפו הקהילות את הפיוטים הספרדיים גם מפני שיש בהם תיאור של מעשה בראשית, ולא רק תיאור של מעשה מרכבה. בחלק מכתבי היד עדיין מופיע הפיוט 'שש כנפים' ולאחריו, לבחירת החזן, אחד האופנים הספרדיים. לדפוסי מנהג פולין הגיעו כבר הפיוטים הספרדיים בלבד.
[1] את הפיוטים ניתן למצוא בשתי מהדורות הסידור 'עבודת ישראל' (כמנהג אשכנז [המערבי] וכמנהג פולין), וחלקם גם בסידור 'אוצר התפילות'. את פיוטי ר' שלמה הבבלי אפשר למצוא במהדורת ע' פליישר 'פיוטי שלמה הבבלי', ירושלים תשל"ג. האופן 'שש כנפים' הובא בטיפיוט 18, על פי פירסומו בתרביץ סו, עמ' 131.
[2] הימצאותם של שני הפיוטים האלה בצרפת מוכחת מהופעתם ב'קונטרס הפיוטים' שנדפס כנספח למחזור ויטרי.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות