בשבוע הבא ימלאו שבעים שנה ל'ליל הבדולח', שבו שרפו הנאצים למעלה מאלף בתי כנסת בגרמניה, בליל ט"ז בחשוון תרצ"ט, הוא הלילה שבין ה - 9 - 10 לנובמבר 1938. הכינוי 'ליל הבדולח' אינו מדוייק, ועדיף היה לתרגם (כמו שנהוג באנגלית) 'ליל הזכוכיות השבורות'. אחד מבתי הכנסת שחרבו היה בית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית במינכן -- 'אהל יעקב' (לאחרונה הובהר שראשי המפלגה הנאצית היו במינכן באותו לילה והיו מעורבים בארגון הפוגרום הזה).
טיפיוט זה מוקדש כזכרון לבית הכנסת הזה, שבו התפללה משפחת אבי (פרנקל) לפני עלייתה ארצה בשנות השלושים של המאה הקודמת. סבו של אבי, הרב חנוך ארנטרוי, שימש כרבה של הקהילה האורתודוכסית ושל בית הכנסת הזה במשך כארבעים שנה, עד מותו בשנת 1927.
בקהילות אשכנז נהגו מאז ומעולם לומר סליחות ביום כיפור בכל תפילות היום, כלומר גם בשחרית, מוסף ומנחה. קהילות גרמניה המשיכו במנהג אמירת הסליחות ביום כיפור בכל התפילות כל השנים, עד לחורבנן בשואה (הויתור על אמירת הסליחות [חוץ מערבית ונעילה] החל במזרח אירופה במאה הי"ט). מאחר ומספר הסליחות היה גדול, נהגו הקהילות (או רב הקהילה) לבחור כל שנה אילו סליחות ייאמרו, ולעיתים הייתה איזו מחזוריות באמירת הפיוטים. הקהילות המבוססות נהגו להדפיס דף-עלון מיוחד מידי שנה לפני יום כיפור, ובו פירוט של הסליחות שייאמרו בשחרית, במוסף ובמנחה (הסליחות של 'כל נדרי' ונעילה היו קבועות). הגיעו לידי כעשרים דפי-עלון כאלה של בית הכנסת 'אהל יעקב', מן השנים תרס"ז (1906) ואילך. הדפים היו מונחים בתוך מחזור ליום כיפור שעובר בחוג המשפחה במשך כמאה ושמונים שנה (סט המחזורים הוא בהוצאת היידנהיים משנת 1827, ונקנה לראשונה בשנת 1829. הוא הגיע ארצה לקראת קיץ שנת 1939 (!), חודשים ספורים לפני תחילת המלחמה). מנהג המחזור הוא, כמנהג הקהילה במינכן ובסביבותיה, מנהג אשכנז (המערבי). מתוך בדיקת דפי-העלון השונים נראה שבקהילת מינכן רוב הסליחות נאמרו כל שנה, ורק מיעוטן הוחלף. בכל תפילה אמרו שלש סליחות, עקדה ופזמון. בתפילת מנחה שימשה הסליחה 'א-להים אל דומי' (על גזירות תתנ"ו) בתפקיד העקדה.
קהילות בודדות שומרות עד היום על המנהג לומר סליחות בכל תפילות יום הכיפורים, חלקן נוסדו על ידי יוצאי גרמניה.
יש בידי כמה תמונות של בית הכנסת 'אהל יעקב', מי שמעוניין יכול לקבלן ב- EMAIL (אנא כתבו ל-avrahamf@gmail.com . התמונות שישנן אצלי הן:
1. בית הכנסת בבניינו (הוא נחנך בשנת 1892).
2. לוח הזמנים ופירוט הסליחות של יום כיפור, עלון של שנת תרס"ט, בדיוק לפני מאה שנה
3. לוח הזמנים ופירוט הסליחות של שנת תרצ"ח (מוצג למעלה), זה כנראה הדף האחרון שהודפס. אף על פי שעוד התפללו בבית הכנסת ביום כיפור תרצ"ט (כמה שבועות לפני ליל הבדולח), ובעל המחזור עדיין היה במינכן באותה שנה, לא נשמר דף לשנת תרצ"ט, וכנראה לא נדפס כלל. הדף של שנת תרצ"ח הוא עדות למאמצי הקהילה להמשיך לשמור על מנהגיה בעת השלטון הנאצי, כאשר רבים מחברי הקהילה כבר עזבו את גרמניה.
4. תמונת פנים בית הכנסת בסוף חודש אוגוסט תרצ"ח, פחות מחודשיים וחצי לפני 'ליל הבדולח' (התמונה צולמה לפני חתונה שנערכה בתוך בית הכנסת, ונשלחה ממינכן לארץ ישראל).
5. ארבע תמונות של בית הכנסת החרב, שתיים מהן צולמו למחרת הפוגרום, ב- 10 לנובמבר 1938.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות