רוב פרשת חיי שרה עניינו חתונת יצחק ורבקה, לפיכך נייחד כאן כמה הערות על הפיוט 'דוי הסר', שנהוג לאומרו לפני ברכת המזון של חתנים. וזה לשון הפיוט הקצר:
ד'וי הסר וגם חרון / ו'אז אלם בשיר ירון
נ'חנו מעגלי צדק / ש'עה ברכת בני אהרן
בשיר זה ישנם רק שני בתים, כל אחד בנוי מדלת וסוגר. השיר שקול במשקל הספרדי (הקרוי 'המרנין'): יתד ושתי תנועות, פעמיים בדלת, וכן בסוגר (u- - - u- - - / u- - - u- - - ). המסורת מייחסת את השיר לדונש הלוי בן לברט, בן המאה העשירית. דונש עבר מבבל לספרד, ושם חידש את המשקלים הספרדיים העבריים. באמת השיר דומה במשקלו לשירים אחרים של דונש בן לברט (משקל השיר זהה, למשל, למשקלו של השיר 'דרור יקרא'). השיר חתום 'דונש' - כל טור ( היינו דלת או סוגר ) משתתף בחתימה. צורה דומה של חתימה נמצאת בפיוט נוסף של דונש.יש סוברים שלפנינו שיר קטוע, אך אקרוסטיכון השיר שלם, ואם אמנם נתחבר כדי להיאמר לפני ברכת המזון - הריהו רומז בסופו לאמירת הברכה ('ברכת'), ולפי זה השיר שלפנינו הוא שלם.
נוסח השיר נשתבש בהרבה דפוסים בשני מקומות:
א. במקום 'מעגלי צדק' נשתרש השיבוש 'במעגלי צדק', על פי הפסוק בתהלים כג, ג (''ינחני במעגלי צדק'). אבל המשקל מחייב 'מעגלי', (השווה: שמות יג, יז: 'ולא נחם א-להים דרך ארץ פלשתים').
ב. 'בני אהרן': כך מתחייב מן המשקל והחרוז, ומעדויות קדומות. היו שתיקנו 'בני ישורון' או 'בני ציון', ובכך שיבשו את המשקל או את החרוז.
'ברכת בני אהרן' היא בפשטות ברכת כהנים, ונראה שלזה כיוון הפייטן. המשורר מבקש שהקב"ה ישעה לברכתם המשולשת של הכהנים, ויברך את עם ישראל. לפי זה יתכן והפיוט נתחבר במקורו להיאמר לאחר ברכת כהנים בחזרת הש"ץ. אבל בהחלט אפשרי שהשיר נתחבר להיאמר לפני ברכת המזון. יש ששיערו שהוא נתחבר לכבוד הכהנים, כי נהגו לכבדם לומר את ברכת הזימון ואת ברכת המזון.
- חברי האתר יכולים להוסיף תגובה להצטרפות